לפני הקורס, כמה דברים שחשוב לדעת. קראו אותם בעיון.

איך בנוי הקורס

הקורס מחולק לחמישה פרקים ועשרים שיעורים, מהבסיס ועד התוכנית האישית. כל פרק בנוי על הקודם, ולכן כדאי ללמוד לפי הסדר. כל שיעור נפתח בסרטון שמסביר את הרעיון המרכזי צעד אחר צעד, ואחריו בא טקסט מלא עם דוגמה, טעויות נפוצות, תרגיל ובדיקה עצמית. אפשר לעצור את הסרטון, לחזור סצנה אחורה ולשנות את המהירות. לומדים בקצב שלכם.

מסחר יומי במומנטום הוא שיטה שבה קונים מניה שזזה חזק באותו יום, ומוכרים אותה עוד באותו יום. בשיעור הזה נסביר מה בדיוק עושים, למה זה עובד, ואילו סיכונים חשוב להכיר כבר מההתחלה.

מה זה מסחר יומי

סוחר יומי לא מחזיק מניות לאורך זמן. הוא נכנס לעסקה ויוצא ממנה באותו יום מסחר, לפעמים אחרי כמה דקות ולפעמים אחרי שעה. כשהמסחר נגמר, אין לו מניות בחשבון, יש לו רק כסף.

ההבדל ממשקיע רגיל גדול. משקיע קונה מניה של חברה כי הוא מאמין בה לשנים קדימה, ולא מתרגש מירידה של כמה אחוזים ביום. לסוחר יומי לא אכפת מה יקרה לחברה בעוד שנה. מה שמעניין אותו הוא איך המחיר מתנהג עכשיו, והאם יש פה הזדמנות קצרה שאפשר לנצל עם סיכון קטן וידוע מראש.

מה זה מומנטום

מומנטום (Momentum) הוא תנועה חזקה של המחיר בכיוון אחד. מניה עם מומנטום עולה מהר, עם הרבה קונים והרבה מניות שעוברות ידיים. כמעט תמיד יש לזה סיבה. בדרך כלל מדובר בחדשות שהתפרסמו באותו יום, למשל אישור לתרופה, חוזה גדול או דוח שהפתיע את השוק.

בשיטה שלנו מחפשים בדיוק מניות כאלה. אנחנו לא מנסים לנחש איזו מניה תתחיל לזוז מחר. מחכים שהיא תתחיל לזוז, בודקים שהיא עומדת בכללים, ומחפשים בה נקודת כניסה ברורה. אחרי שנכנסתם, כללי היציאה קובעים מתי יוצאים, ולא התחושה שלכם באותו רגע.

איך נראית העבודה בפועל

1. מניה מופיעה.הסורק מראה מניה שעברה את התנאים של השיטה. את התנאים נלמד בפרק 3.
2. בודקים ומחליטים.יש לכם בערך עשר דקות להבין את המניה, לבדוק אם יש בה אחת מנקודות הכניסה שנלמד בפרק 4, ולהחליט.
3. נכנסים או מוותרים.אם הכול מתאים, נכנסים כשהסטופ כבר במערכת והיעד כתוב בתוכנית. אם משהו לא מתאים, מוותרים ומחכים למניה הבאה.
4. כללי היציאה מנהלים.מהרגע שנכנסתם, העסקה מתנהלת לפי כללי היציאה. לפעמים היא נגמרת אחרי כמה דקות, ולפעמים נמשכת יותר.

עשר הדקות הן הזמן שלוקח להבין מניה ולפעול, מהרגע שהיא מתחילה לזוז. הן לא הבטחה שכל עסקה תיגמר בעשר דקות, והן גם לא שעה ביום. מניה יכולה להתחיל לזוז מיד כשהמסחר נפתח, וגם הרבה אחר כך.

מתי סוחרים

אין בשיטה שעה קבועה. אתם מחליטים מתי מתחילים את יום המסחר ומתי מסיימים, לפי העבודה, המשפחה והאנרגיה שלכם. את ההחלטה הזאת כותבים מראש בתוכנית האישית, שנבנה בפרק 5. אחרי השעה שקבעתם לעצמכם לא פותחים עסקאות חדשות, ועסקה שכבר פתוחה יוצאת לפי כללי היציאה.

הסיכונים, בלי לייפות

מסחר יומי כרוך בסיכון, וכדאי להכיר אותו לפני שמתחילים. אלה הסיבות העיקריות שבגללן סוחרים מפסידים, והשיטה בנויה כדי להתמודד עם כל אחת מהן:

• המחיר זז מהר לשני הכיוונים. מניה שעלתה 40% מאז הפתיחה יכולה לרדת 20% תוך כמה דקות.
• הסטופ לא תמיד מתבצע במחיר שתכננתם. בתנועה חדה, או כשהמסחר במניה נעצר לכמה דקות, היציאה יכולה להיות במחיר גרוע יותר.
• העלויות מצטברות. עמלות, דמי נתונים, ההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה ומס על רווחים מורידים מהתוצאה גם בימים טובים.
• הראש עובד נגדכם. פחד לפספס, רצון להחזיר הפסד מהר, וביטחון מופרז אחרי יום טוב. בגלל זה יש בקורס שיעור שלם על פסיכולוגיה.

מה כן נמצא בשליטה שלכם? כמה אתם מסכנים בכל עסקה, איפה הסטופ, כמה עסקאות אתם עושים ביום, ומתי אתם עוצרים. כל השיטה בנויה סביב הדברים האלה, כי אותם אפשר לקבוע מראש.

מחברת התרגול

בסוף כל שיעור יש תרגיל, והרבה מהתרגילים מבקשים לרשום משהו. בשביל זה פותחים עכשיו מחברת תרגול. אפשר מחברת רגילה, ואפשר גיליון במחשב. בכל שורה כותבים תאריך, את מספר השיעור, ומה מצאתם או מדדתם. המחברת לא צריכה להיות יפה, רק מלאה. בפרק 5 היא תהפוך ליומן מסחר מסודר, עם עמודות קבועות לכל עסקה.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לבלבל בין מסחר להשקעה.מי שנכנס לעסקה יומית ואז מחליט להחזיק את המניה "עד שהיא תחזור", הפך עסקה קצרה להימור ארוך בלי תוכנית.
• להתחיל בכסף אמיתי מוקדם מדי.אחרי כמה ימים טובים בתרגול קל להרגיש מוכנים. בקורס יש תנאי מעבר ברורים, והם שם בשבילכם.
• להאמין לפרסומות.מי שמבטיח רווח קבוע ממסחר יומי לא מספר לכם את כל האמת. בקורס הזה אין הבטחה לרווח.

תרגיל

בדיקה עצמית

כמעט כל פלטפורמת מסחר מציגה את המחיר בגרף נרות. כל נר מספר סיפור קצר על מה שקרה בפרק זמן אחד: איפה המחיר התחיל, לאן הוא הגיע, ואיפה הוא נגמר. בשיעור הזה תלמדו לקרוא נר בודד, להכיר כמה נרות עם שם, ולהבין את שני הצירופים שכל השיטה בנויה עליהם.

ממה בנוי נר

כל נר מסכם פרק זמן אחד. בגרף של דקה, כל נר הוא דקה. בגרף של 5 דקות, כל נר הוא 5 דקות. ארבעה מחירים בונים אותו:

• פתיחה היא המחיר של העסקה הראשונה בפרק הזמן.
• סגירה היא המחיר של העסקה האחרונה.
• שיא הוא המחיר הכי גבוה שנסחר בדרך.
• שפל הוא המחיר הכי נמוך שנסחר בדרך.

החלק העבה של הנר נקרא גוף, והוא נמתח בין הפתיחה לסגירה. הקווים הדקים מעליו ומתחתיו נקראים פתילים, והם מגיעים עד השיא ועד השפל. נר ירוק אומר שהמחיר נסגר מעל הפתיחה, כלומר עלה בתוך הנר. נר אדום אומר שהמחיר נסגר מתחת לפתיחה, כלומר ירד.

לדוגמה, נר שנפתח ב-4.20, הגיע לשיא של 4.38, ירד לשפל של 4.15 ונסגר ב-4.33. הוא ירוק, כי נסגר מעל הפתיחה. הגוף שלו בין 4.20 ל-4.33, הפתיל העליון מגיע עד 4.38, והתחתון עד 4.15.

מה הנר מספר

מאחורי כל נר יש קונים ומוכרים. הקונים רוצים לשלם כמה שפחות, המוכרים רוצים לקבל כמה שיותר, ומי שממהר יותר מזיז את המחיר. הצורה של הנר מראה מי ניצח בפרק הזמן הזה, ואיפה היה מאבק.

גוף גדול אומר שצד אחד הזיז את המחיר רחוק. גוף קטן אומר שהכוחות היו מאוזנים. פתיל ארוך אומר שהמחיר הגיע רחוק ואז חזר, כלומר היה שם צד שני שעצר אותו. פתיל עליון ארוך מראה שמחכים מוכרים למעלה. פתיל תחתון ארוך מראה שקונים נכנסו למטה. ואיפה הנר נסגר? סגירה ליד השיא אומרת שהקונים שלטו עד הרגע האחרון.

חשוב לזכור שנר שעוד לא נסגר יכול לשנות צורה לגמרי. נר שנראה ירוק וחזק בחצי הראשון של הדקה יכול להיסגר אדום. את הצורה הסופית רואים רק בסגירה.

ארבעה נרות עם שם

אין צורך לשנן עשרות שמות. ארבעת אלה מספיקים לרוב מה שתראו:

• דוג׳י (Doji). הפתיחה והסגירה כמעט באותו מחיר, ולכן הגוף כמעט נעלם. אף צד לא ניצח. אחרי עלייה חדה זה סימן ראשון לכך שהקונים מתעייפים.
• פטיש. גוף קטן למעלה ופתיל תחתון ארוך, פי שניים מהגוף לפחות. המחיר ירד וקונים החזירו אותו למעלה. בסוף ירידה, ובמיוחד על רמה שבה המחיר כבר עצר בעבר, זה סימן שהקונים מגיעים.
• כוכב נופל. התמונה ההפוכה: גוף קטן למטה ופתיל עליון ארוך. בסוף עלייה הוא מזהיר שמוכרים מחכים למעלה.
• נר מלא. גוף ארוך כמעט בלי פתילים. צד אחד שלט מההתחלה ועד הסוף. נר מלא ירוק עם ווליום גבוה מראה כוח קנייה אמיתי.

שם של נר הוא רק רמז. אותו פטיש יכול להיות סימן חזק או סתם רעש. לפני שמפרשים נר, שואלים מה קרה לפניו, האם הוא יושב על רמה חשובה, ומה הווליום שלו. על רמות ועל ווליום נלמד בשני השיעורים הבאים.

שני הצירופים שכל השיטה בנויה עליהם

הנר הראשון שעובר את השיא. מניה עולה חזק, ואז נחה לרגע: נר אחד או כמה נרות קטנים, שאף אחד מהם לא עובר את השיא של הנר שלפניו. ברגע שנר חדש עובר את השיא של הנר הקודם, ולו בסנט אחד, הקונים חזרו. לרגע הזה קוראים טריגר. כל הכניסות בפרק 4 נגמרות בו. את הצורה של נר קוראים כשהוא נסגר, עם שלושה יוצאים מן הכלל: הטריגר, נר מתחת לנר והסטופ. בהם לא מחכים שהנר ייסגר, כי ברגע שהמחיר עבר את השיא או ירד מתחת לשפל, זה קרה.

נר מתחת לנר. ההפך. כשאתם מחזיקים מניה שעולה, כל עוד כל נר נשאר מעל השפל של הנר הקודם, העלייה בריאה. נר שיורד מתחת לשפל של הנר הקודם מראה שהמוכרים לוקחים שליטה. בשיטה זה סימן היציאה האחרון מהעסקה, כמו שנראה בשיעור על היציאות.

יש גם צירוף שכדאי להכיר בשם, הבולע. בולע עולה הוא נר ירוק שהגוף שלו מכסה את כל הגוף של הנר האדום שלפניו. בנר אחד הקונים מחקו את כל מה שהמוכרים עשו. בולע יורד הוא ההפך, ובמניה שעלתה חזק הוא אזהרה.

איך פותחים גרף לתרגילים

את הפלטפורמה של הברוקר תקימו רק בשיעור 2.1. עד אז, לתרגילים של פרק 1 מספיק אתר גרפים חינמי, למשל TradingView בתוכנית החינמית.

1. מוצאים מניה שזזה היום.ברוב אתרי המידע הפיננסי החינמיים, למשל Finviz או Yahoo Finance, וגם בעמוד הציטוטים של הפלטפורמה שלכם, יש רשימה של המניות שעלו הכי הרבה היום, בדרך כלל בשם Top Gainers. בעמוד של כל מניה באתרים האלה מופיעים גם הווליום, הווליום הממוצע, כמות המניות הצפות (Float), כלומר המניות שזמינות באמת למסחר, וה-Bid וה-Ask. השמות מוזכרים לצורך הדרכה בלבד. בוחרים מניה שעלתה הרבה, במחיר של כמה דולרים.
2. פותחים לה גרף.באתר הגרפים מקלידים את הסימול בתיבת החיפוש שבראש המסך.
3. בוחרים טיימפריים.בסרגל שבראש הגרף יש תפריט של טיימפריים. בוחרים דקה אחת.
4. בודקים שאלה נרות.ברירת המחדל היא בדרך כלל נרות. אם מופיע קו, מחליפים לנרות מאותו סרגל.

השוק סגור, או שזה סוף שבוע? עבדו על יום המסחר האחרון. רשימות Top Gainers ואתרי הגרפים שומרים אותו, ואפשר לעשות את התרגילים בדיוק באותה צורה.

זה מספיק כדי לקרוא נרות. בשיעור הבא תוסיפו לגרף גם את המסחר שמחוץ לשעות הרגילות.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לחשוב שירוק אומר שהמניה עולה היום.הצבע מתאר רק את פרק הזמן של הנר. מניה יכולה לרדת 10% ביום ועדיין להראות נר ירוק בדקה מסוימת.
• לפעול לפי נר אחד.נר בודד הוא רמז. בודקים תמיד מה קרה לפניו, איפה הוא נמצא, ומה הווליום.
• להשוות לשיא הלא נכון.הטריגר הוא מעבר של השיא של הנר הקודם בלבד, לא של שיא היום ולא של נר מלפני כמה דקות.
• לקנות לפני הטריגר."עוד רגע הוא יעבור" זו לא כניסה. הרבה פעמים הוא לא עובר.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

נר בודד מספר מה קרה בדקה אחת. גרף שלם מספר את הסיפור של היום, ושל הימים שלפניו. בשיעור הזה תלמדו להסתכל על אותה מניה בכמה טיימפריימים, לזהות מגמה, ולמצוא את הרמות שבהן המחיר נוטה לעצור.

טיימפריים: מפה, שכונה ורחוב

טיימפריים (Timeframe) הוא פרק הזמן שכל נר מייצג. אותה מניה נראית אחרת לגמרי בגרף יומי, בגרף של 5 דקות ובגרף של דקה. בשיטה מסתכלים על שלושה, ותמיד מהגדול לקטן.

• הגרף היומי הוא המפה. כל נר בו הוא יום שלם. בודקים בו פעם אחת, כשהמניה מופיעה, איפה המחיר עצר בשבועות ובחודשים האחרונים. אם מניה עולה היום 40%, אבל ממש מעליה יש שיא מלפני חודש, כדאי לדעת את זה לפני שנכנסים.
• גרף 5 הדקות הוא השכונה. הוא מראה את הסיפור של היום: איך המניה התנהגה מאז שהתחילה לזוז, והאם היא עדיין בונה שיאים גבוהים יותר.
• גרף הדקה הוא הרחוב. בו מחכים לטריגר, בו קובעים את הסטופ, ובו מנהלים את היציאה. הוא מהיר ורועש, ולכן קוראים אותו רק בתוך התמונה שהגרפים הגדולים נתנו.

הכלל פשוט. את הכיוון קובעים בגרף הגדול, ואת הרגע בגרף הקטן. אם גרף 5 הדקות מראה ירידה, טריגר יפה בגרף הדקה לא מספיק.

מגמה: שיאים ושפלים

מגמת עלייה היא רצף של שיאים גבוהים יותר ושפלים גבוהים יותר. כל פעם שהמחיר נח, הוא עוצר מעל השפל הקודם, וכל פעם שהוא ממשיך, הוא עובר את השיא הקודם. מגמת ירידה היא ההפך. ודשדוש הוא מצב שבו המחיר זז הצידה בלי כיוון ברור.

בשיטה מחפשים מניות במגמת עלייה ברורה. ברגע שהמחיר עושה שפל נמוך מהשפל הקודם, משהו השתנה, וצריך להיזהר.

תמיכה והתנגדות

תמיכה היא רצפה שהמחיר נוטה לעצור עליה כשהוא יורד. התנגדות היא תקרה שהמחיר נוטה לעצור מתחתיה כשהוא עולה. למה מחיר "זוכר" רמות? כי אנשים זוכרים. מי שקנה ב-5.50 וראה את המחיר יורד, ישמח למכור כשהמחיר יחזור לשם, רק כדי לצאת בלי הפסד. כשהרבה אנשים חושבים ככה, נוצרת תקרה.

• כל נגיעה מחזקת את הרמה. שתי נגיעות הן רמה. שלוש וארבע הן רמה חזקה.
• רמה היא אזור. המחיר יכול לעצור ב-5.48 או לעבור לרגע ל-5.52. חושבים על טווח של כמה סנטים.
• תקרה שנשברה הופכת לרצפה. אחרי שהמחיר עובר תקרה עם ווליום גבוה, הרבה פעמים הוא חוזר אליה מלמעלה ונעצר עליה.

הרמות שכולם רואים

יש רמות שלא צריך לחפש, כי כל הסוחרים מסתכלים עליהן באותו זמן:

• דולר עגול וחצי דולר. אנשים אוהבים לשים פקודות ב-5.00 וב-5.50, ולכן שם מתרכזים קונים ומוכרים. המחיר נוטה להאט לפני הרמות האלה, ואחרי שהוא עובר אותן הוא הרבה פעמים זז מהר עד הרמה הבאה. במניות עד בערך 10 דולר גם חצאי הדולר חשובים. מעל זה, בעיקר הדולרים העגולים.
• שיא היום. המחיר הכי גבוה של היום עד עכשיו. זו ההתנגדות שכל מי שמסתכל על המניה רואה.
• שיא הפרה-מרקט. המחיר הכי גבוה במסחר המוקדם, לפני הפתיחה הרשמית. מעבר שלו הוא הרבה פעמים רגע חשוב.

פערים בגרף היומי

בגרף היומי של מניות שזזות חזק רואים לפעמים פער, כלומר רווח ריק בין הנר של יום אחד לנר של היום שאחריו. זה קורה כשהמניה נפתחת הרבה מעל הסגירה של היום הקודם, בדרך כלל בגלל חדשות. בתוך הפער לא נסחרו מניות בכלל, ולכן אין שם קונים שנתקעו ומחכים לצאת. במילים אחרות, אין שם התנגדות. כשמניה עולה לתוך פער ישן, היא יכולה לעבור אותו מהר עד הצד השני שלו. ובאותו אופן, נר יומי ענק שכבר עבר דרך רמות ישנות מבטל אותן, וההתנגדות הבאה נמצאת מעליו.

בגלל זה כדאי להסתכל בגרף היומי "שמאלה ולמעלה": מה היה המחיר בפעם האחרונה שהמניה הייתה ברמה של היום, ואיפה בדיוק נעצרה. שתי דקות של בדיקה כזאת חוסכות כניסות לתוך קיר.

איך זה משתלב בשיטה

לפני כל כניסה שואלים שתי שאלות. איפה התקרה הבאה? היא קובעת את היעד. איפה הרצפה הקרובה? היא עוזרת לקבוע את הסטופ. אם התקרה קרובה מדי, אין מספיק מקום לרווח, ומוותרים. בפרק 4 נלמד שהיעד הראשון צריך להיות רחוק לפחות פי 2 מהסטופ.

איך רואים את הפרה-מרקט בגרף

בתרגיל של השיעור תסמנו את שיא הפרה-מרקט. בשביל זה הגרף צריך להציג גם את המסחר שמחוץ לשעות הרגילות. ב-TradingView עושים את זה כך. לוחצים לחיצה ימנית על הגרף, בוחרים Settings, עוברים ללשונית Symbol, ובשדה Session בוחרים Extended trading hours. מעכשיו יופיעו נרות גם לפני הפתיחה הרשמית, לפעמים על רקע בצבע אחר. השיא שלהם הוא שיא הפרה-מרקט. אפשר לסמן אותו בכלי הקו האופקי שבסרגל הכלים בצד הגרף. את הטיימפריים, דקה, 5 דקות או יום, מחליפים מהתפריט שבראש הגרף.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לעבוד רק עם גרף דקה.בלי התמונה הגדולה, כל קפיצה קטנה נראית כמו הזדמנות.
• לצייר עשרים קווים.אם כל מחיר הוא רמה, אז אף מחיר לא באמת רמה. מסמנים רק את הבולטות.
• לשים יעד בדיוק על הדולר העגול.המחיר הרבה פעמים נעצר כמה סנטים לפניו. יעד ב-4.97 יתמלא לפעמים כשיעד ב-5.00 לא.
• לקנות ממש מתחת לתקרה.בדיוק שם מחכים המוכרים.

תרגיל

בדיקה עצמית

המחיר מספר מה קרה. הווליום מספר כמה אנשים באמת עמדו מאחורי זה. בשיעור הזה תלמדו לקרוא את עמודות הווליום, להבדיל בין ירידה בריאה לירידה מסוכנת, ולחשב ווליום יחסי, אחד התנאים החשובים לבחירת מניה.

מה זה ווליום

ווליום (Volume) הוא כמות המניות שנסחרו בפרק זמן. בכל פלטפורמה הוא מוצג כעמודות מתחת לגרף, עמודה אחת לכל נר. עמודה גבוהה אומרת שבנר הזה נסחרו הרבה מניות. בדרך כלל העמודה צבועה כמו הנר, ירוקה לנר עולה ואדומה לנר יורד.

מחיר שזז בלי ווליום הוא כמו מכונית שמתגלגלת בירידה עם מנוע כבוי. היא זזה, אבל אין לה כוח משלה. מחיר שזז עם ווליום גבוה אומר שהרבה אנשים מוכנים לשלם יותר כדי להיכנס.

הקשר בין מחיר לווליום

• עלייה עם ווליום גבוה. הרבה קונים אמיתיים, והתנועה חזקה.
• ירידה קטנה עם ווליום נמוך. מעט מוכרים. בדרך כלל מישהו מממש רווח ברוגע, ורוב הקונים עדיין מחזיקים. לזה קוראים ירידה בריאה, ובדיוק אותה השיטה מחפשת לפני כניסה.
• ירידה עם ווליום גבוה. הרבה מוכרים יוצאים בבת אחת. זו אזהרה רצינית.
• עלייה עם ווליום נמוך. תנועה בלי גיבוי, שעלולה להיעלם מהר.

בשיטה יש לזה כלל ברור. כשהמחיר נח לפני כניסה, הווליום בנרות האדומים צריך להיות נמוך מהווליום בעלייה שלפניהם. אם יש יותר ווליום של מכירה מאשר של קנייה בזמן המנוחה, לא נכנסים, גם אם כל שאר הסימנים נראים טוב.

לווליום יש גם צד מעשי. במניה עם הרבה ווליום קל לקנות ולמכור במחיר שרואים על המסך. במניה דלילה אפשר להיתקע: אין מי שיקנה מכם במחיר שרציתם, ונאלצים לצאת במחיר גרוע.

ווליום יחסי

ווליום רגיל אומר כמה מניות נסחרו. ווליום יחסי (Relative Volume) אומר כמה זה ביחס ליום רגיל באותה מניה. מחלקים את הווליום של היום עד עכשיו בווליום הממוצע עד אותה נקודה ביום, בימים הקודמים. את החשבון הזה עושים הסורקים לבד, לפי ממוצע של כמה שבועות אחורה. ב-TradingView הוא מופיע בסורק בשם Relative Volume, וב-Webull בשם Relative Volume (RVOL). בשניהם הרף של השיטה הוא 5 ומעלה.

• ווליום יחסי 1 הוא יום רגיל לגמרי.
• ווליום יחסי 2 הוא פי שניים מהרגיל, כלומר קצת עניין.
• ווליום יחסי 5 ומעלה אומר שמשהו קורה במניה, וכמעט תמיד יש לזה סיבה. זה הרף של השיטה.

למה זה חשוב? כי מניות זזות כשיש הרבה יותר קונים מהרגיל. ווליום יחסי גבוה מראה שהמניה על הרדאר של הרבה סוחרים היום, ולכן התנועות בה ברורות יותר, וקל יותר לקנות ולמכור בה. שימו לב שבתחילת היום המספר קופצני, כי הוא מבוסס על מעט עסקאות. ככל שעובר הזמן, הוא נעשה אמין יותר.

ווליום ברגע הכניסה

הווליום חשוב גם ברגע עצמו. בכניסה טובה רואים תבנית קבועה: ווליום גבוה בעלייה, ווליום נמוך במנוחה, ואז ווליום שעולה שוב ברגע שהמחיר עובר את השיא של הנר הקודם. כשהטריגר מגיע עם ווליום גבוה, זה סימן שהקונים חזרו בכוח. כשהוא מגיע עם ווליום חלש, הרבה פעמים המחיר נעצר אחרי כמה סנטים וחוזר למטה.

יש גם רגעים שבהם הווליום מזהיר אתכם בזמן שאתם כבר בעסקה. נר אדום גדול עם ווליום גבוה מאוד, אחרי עלייה חזקה, מראה שמישהו גדול מוכר. זה אחד מסימני החולשה שנלמד בשיעור על היציאות, והוא סיבה מספיקה לצאת גם לפני שהגעתם לסטופ.

דוגמה

טעויות נפוצות

• להתרשם ממספר גדול.2 מיליון מניות יכולות להיות יום רגיל לגמרי במניה גדולה. רק ההשוואה לממוצע שלה מספרת אם יש עניין.
• להשוות ווליום בין מניות שונות.משווים תמיד לנרות הקודמים באותה מניה.
• להתעלם מהווליום במנוחה.אותה ירידה של 10 סנט יכולה להיות רגועה או מסוכנת. רק הווליום מספר איזו מהן.
• לסחור במניה דלילה.בלי ווליום, הסטופ עלול להתבצע רחוק מהמחיר שתכננתם.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

שאלות שעולות הרבה

כמה ווליום צריך כדי שיהיה קל לצאת? אין מספר קסם, אבל כלל אצבע טוב הוא להסתכל על הנרות האחרונים. אם בכל נר של דקה נסחרות עשרות אלפי מניות, ואתם מתכננים לקנות כמה מאות, תוכלו לצאת בקלות. אם יש נרות שבהם כמעט לא נסחר כלום, המניה דלילה מדי.

ווליום יחסי גבוה, אבל המחיר לא זז. מה זה אומר? שיש הרבה קונים והרבה מוכרים באותו זמן, והם מאזנים אחד את השני. מניה כזאת עוד לא בחרה כיוון. מחכים שהמחיר יזוז, ובודקים אותה רק כשהיא עוברת גם את שאר התנאים.

בדיקה עצמית

בגרף רואים מחיר אחד, אבל בכל רגע יש למניה שני מחירים. ובכל פעם שאתם קונים או מוכרים, אתם בוחרים סוג פקודה. בשיעור הזה תלמדו מה זה Bid ו-Ask, למה המרווח ביניהם חשוב, ואיזו פקודה מתאימה לכל מצב.

שני מחירים לכל מניה

• ביקוש (Bid) הוא המחיר הגבוה ביותר שקונה כלשהו מוכן לשלם עכשיו. אם תמכרו מיד, תקבלו בערך את המחיר הזה.
• היצע (Ask) הוא המחיר הנמוך ביותר שמוכר כלשהו מוכן לקבל עכשיו. אם תקנו מיד, תשלמו בערך את המחיר הזה. כלומר, קונים בהיצע ומוכרים בביקוש.
• המרווח (Spread) הוא ההפרש בין השניים. מי שקונה ב-Ask ומוכר מיד ב-Bid מפסיד את המרווח, גם אם המחיר לא זז בכלל.

במניות גדולות ופופולריות המרווח הוא בדרך כלל סנט אחד. במניות קטנות ומהירות הוא יכול להיות 5 סנט, 10 ואפילו יותר. מה שקובע הוא המרווח באחוזים מהמחיר. 5 סנט במניה של 20 דולר זה זניח, ו-5 סנט במניה של 2 דולר זה הרבה.

הכלל בשיטה הוא שמרווח גדול מ-1% מהמחיר פוסל את הכניסה. מרווח רחב אוכל חלק גדול מהסיכון שתכננתם עוד לפני שהעסקה התחילה, והוא בדרך כלל סימן לכך שאין מספיק קונים ומוכרים.

ארבעה סוגי פקודות

• פקודת שוק (Market). קנו עכשיו, בכל מחיר. היא מתבצעת מיד, אבל אין לכם שליטה על המחיר. במניה שזזה מהר, המחיר בפועל יכול להיות רחוק ממה שראיתם.
• פקודה עם מחיר גבול (Limit). קנו, אבל לא יותר ממחיר מסוים. היא מתבצעת רק במחיר שקבעתם או טוב ממנו. אם המחיר ברח, היא פשוט לא מתבצעת.
• סטופ (Stop). פקודה שמחכה. כשהמחיר מגיע לרמה שקבעתם, היא הופכת לפקודת שוק. משתמשים בה בעיקר ליציאה בהפסד. המחיר בפועל יכול להיות גרוע מרמת הסטופ.
• סטופ עם מחיר גבול (Stop-Limit). כמו סטופ, אבל כשהרמה נפגעת היא הופכת לפקודה עם מחיר גבול. יש לכם שליטה על המחיר, אבל אם המחיר קופץ מעבר לגבול, היא עלולה לא להתבצע, ואתם נשארים בעסקה שמפסידה.

במה משתמשים בשיטה

נכנסים עם פקודה עם מחיר גבול, כמה סנטים מעל ה-Ask, כדי שהיא תתבצע מהר אבל לא בכל מחיר. יוצאים עם פקודה עם מחיר גבול, כמה סנטים מתחת ל-Bid. את הסטופ שומרים במערכת מהרגע שהקנייה מתבצעת, כך שהוא יעבוד גם אם האינטרנט נופל או אם הלחץ משתק אתכם. בפקודות שוק לא משתמשים במניות שזזות חזק.

לפני הפתיחה הרשמית ואחרי הסגירה רוב הברוקרים מקבלים רק פקודות עם מחיר גבול, וצריך לסמן בפקודה שמותר לבצע אותה מחוץ לשעות הרגילות.

פקודה עם סטופ ויעד מוכנים מראש

ברוב הפלטפורמות אפשר לשלוח פקודת כניסה שמחוברות אליה מראש שתי פקודות נוספות, סטופ ויעד. ברגע שהכניסה מתבצעת, שתיהן נכנסות לתוקף, וכשאחת מהן מתבצעת, השנייה מתבטלת לבד. בפלטפורמות רבות זה נקרא Bracket Order. היתרון ברור: לא צריך לזכור לשלוח סטופ בלחץ של הרגע, והוא יושב במערכת מהשנייה הראשונה.

בשיטה היציאות מורכבות יותר מסטופ ויעד אחד, כי מוכרים חצי ביעד הראשון ומזיזים את הסטופ. לכן בשיטה הזאת שומרים מהפקודה המחוברת רק את הסטופ, כדי שייכנס מיד, ואת היציאות עושים ביד, בעזרת קיצורי מקלדת שתגדירו בהקמת הפלטפורמה בשיעור 2.1. מה שחשוב הוא שאף פעם לא תהיו בעסקה בלי סטופ פעיל.

החלקה

החלקה (Slippage) היא ההפרש בין המחיר שתכננתם למחיר שבו הפקודה בוצעה בפועל. בכניסה עם מחיר גבול היא מוגבלת, אבל קיימת. בסטופ, שהופך לפקודת שוק, היא יכולה להיות גדולה, במיוחד בתנועה חדה. לכן כשמחשבים כמה מניות לקנות, מוסיפים לחשבון החלקה צפויה, כמו שנלמד בפרק 5.

דוגמה

טעויות נפוצות

• פקודת שוק במניה מהירה.המרווח רחב והמחיר קופץ, והפקודה עלולה להתבצע הרבה מעל מה שראיתם.
• להחזיק את הסטופ בראש.סטופ שלא נמצא במערכת הוא לא סטופ. כשהמחיר יורד מהר, קשה ללחוץ.
• סטופ עם מחיר גבול צמוד מדי.אם המחיר קופץ מעבר לגבול, הפקודה לא מתבצעת, וההפסד ממשיך לגדול.
• להסתכל רק על המחיר האחרון.קונים ב-Ask ומוכרים ב-Bid, ובודקים את המרווח ממש לפני הכניסה, כי הוא משתנה כל הזמן.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

שאלות שעולות הרבה

למה לא פשוט לקנות במחיר ה-Ask בדיוק? כי במניה שזזה מהר, עד שהפקודה מגיעה לבורסה ה-Ask כבר עלה. פקודה בדיוק ב-Ask עלולה לא להתבצע, ואתם מפספסים את הכניסה. כמה סנטים מעל נותנים לה מקום להתבצע, ועדיין מגבילים את המחיר.

ומה אם הפקודה לא מתבצעת בכלל? אז לא נכנסתם, וזה בסדר. אם המחיר ברח יותר מכמה סנטים מעל נקודת הכניסה, הסיכון כבר גדול מדי והיחס בין הסיכון לסיכוי נהרס. מבטלים את הפקודה, ולא רודפים אחרי המחיר.

בדיקה עצמית

לפני שלומדים לזהות כניסות, צריך מסך עבודה מסודר. בשיעור הזה תכירו מה כל הקמה צריכה לכלול, בכל פלטפורמה שתבחרו. אחר כך תבחרו את הפלטפורמה שלכם, ותקימו אותה לפי מדריך קצר משלה. מכאן והלאה הקורס מדבר רק על היעד המשותף, ולא על התפריטים של פלטפורמה מסוימת.

מה צריך לפני שמתחילים

• חשבון אצל ברוקר. ברוקר הוא החברה שדרכה קונים ומוכרים מניות. לסוחר יומי חשובים ביצוע מהיר, עמלות סבירות, ופלטפורמה עם קיצורי מקלדת ותקרה לגודל פקודה. בדקו שהברוקר מפוקח על ידי רשות מוכרת.
• חשבון תרגול. חשבון עם כסף מדומה שמתנהג כמו חשבון אמיתי. בכל פלטפורמה קוראים לו קצת אחרת, למשל Paper Trading או סימולטור.
• נתונים בזמן אמת. נתונים באיחור של 15 דקות לא מתאימים למסחר יומי, כי בזמן הזה המחיר יכול לזוז עשרות אחוזים. Level 2 דורש בדרך כלל מנוי נתונים נפרד.
• מחשב ואינטרנט יציב. מסך אחד מספיק. חיבור קווי עדיף על Wi-Fi, כי ניתוק באמצע עסקה עולה כסף.

היעד: מה כל הקמה צריכה לכלול

לא משנה באיזו פלטפורמה תבחרו, בסוף ההקמה יהיו לכם תשעת הדברים האלה. כאן רק מקימים. מה כל כלי מראה ואיך משתמשים בו, לומדים בשלושת השיעורים הבאים.

1. סורק עם תנאי הקורס.חלון שמראה אילו מניות זזות עכשיו. למה בחרנו בתנאים האלה לומדים בשיעור 2.4, ובמדריך של הפלטפורמה בונים את הסורק צעד אחר צעד.
2. גרף דקה, הכי גדול על המסך.נרות, VWAP, שלושה ממוצעים נעים מסוג אקספוננציאלי (EMA) של 9, 20 ו-200, עמודות ווליום, ו-MACD עם ההגדרות 12, 26, 9. הגרף מציג גם את המסחר שלפני הפתיחה ואחרי הסגירה.
3. גרף 5 דקות.עם אותה תבנית. כשצריך גרף יומי, מחליפים בו את הטיימפריים ליום.
4. Level 2 ורשימת העסקאות (Time & Sales).מי מחכה לקנות ולמכור, ומה באמת נקנה ונמכר. המדריך מראה איזה מנוי צריך ואיך פותחים את החלון. מה רואים בהם לומדים בשיעור 2.4.
5. חלון פקודות וקיצורים.כמות ברירת מחדל, ודרך מהירה לארבע פעולות: קנייה במחיר גבול של Ask ועוד 5 סנט, מכירה של הכול, מכירה של חצי וביטול כל הפקודות. אם יש תקרה לגודל פקודה, מגדירים גם אותה.
6. סטופ שנשלח עם הכניסה.דרך לחבר סטופ לכל קנייה, ודרך לשלוח סטופ לפוזיציה שכבר פתוחה.
7. חלונות מקושרים לפי סימול.לוחצים על מניה ברשימה, וכל החלונות עוברים אליה יחד.
8. פריסה שמורה.כשפותחים את הפלטפורמה מחדש, הכול חוזר למקום.
9. חשבון תרגול.כסף מדומה. כל התרגילים בקורס נעשים רק בו.

בחרו את הפלטפורמה שלכם

לכל פלטפורמה יש מדריך מלא, צעד אחר צעד: חשבון תרגול וחלונות, הסורק עם התנאים של הקורס, Level 2, קיצורי מקלדת ושליחת סטופ. בסוף כל חלק כתוב מה אתם אמורים לראות, ובסוף המדריך יש צ'קליסט. שמות התפריטים כתובים באנגלית, בדיוק כמו בתוכנה. אם הפלטפורמה לא מציעה משהו, למשל Level 2 או קיצורי מקלדת, המדריך אומר את זה ונותן את האפשרות הכי קרובה.

איך בוחרים: השוואה קצרה

הטבלה עוזרת להבין במה הפלטפורמות שונות זו מזו. היא לא ממליצה על אף אחת מהן. מחירים, תנאים ומדינות שבהן אפשר לפתוח חשבון משתנים מדי פעם, ולכן לפני שפותחים חשבון בודקים אותם באתר הרשמי ומול הברוקר.

המידע בטבלה כללי ולצורך הדרכה בלבד. הוא נלקח מדפי המידע של החברות, ואינו המלצה על ברוקר או פלטפורמה. לפני פתיחת חשבון בודקים את התנאים, העמלות והפיקוח מול הברוקר עצמו.

המדריכים

הבחירה בפלטפורמה היא שלכם. השמות כאן מוזכרים לצורך הדרכה בלבד, ואין בהם המלצה על ברוקר כלשהו.

שני בלמים שלא תלויים בפלטפורמה

• הכול נבדק קודם בתרגול. כל קיצור וכל הגדרה נבדקים בחשבון התרגול, לפני שמפעילים אותם בחשבון אמיתי. קיצור מקלדת עושים עם Shift או Ctrl, לא עם מקש בודד שקל ללחוץ עליו בטעות.
• תקרה לגודל פקודה. בפלטפורמות שיש בהן תקרה כזאת, פקודה גדולה ממנה נעצרת עם אזהרה, ומחכה שתאשרו או תבטלו. ברירת המחדל שלכם כשקופצת אזהרה היא לבטל ולבדוק מה הקלדתם. את גובה התקרה קובעים לפי תקרת הקנייה שבפרק 5. עד אז, בחרו סכום קטן, למשל 500 דולר.

דוגמה

טעויות נפוצות

• להתחיל בחשבון האמיתי.כל ההגדרות והבדיקות נעשות בחשבון התרגול. בודקים בכל כניסה באיזה חשבון אתם.
• עשרה חלונות על המסך.כל חלון נוסף הוא עוד מקום שהעין בורחת אליו. מה שביעד מספיק.
• חלון אחד לא מקושר.לוחצים על מניה ברשימה, וגרף אחד נשאר על המניה הקודמת. בודקים את הקישור אחרי כל שינוי בפריסה.
• לשכוח את המסחר שמחוץ לשעות הרגילות.בלי זה לא רואים את שיא הפרה-מרקט, אחת הרמות החשובות ביום.
• ללחוץ אישור על אזהרת התקרה בלי לקרוא.האזהרה קיימת בדיוק בשביל הרגע הזה.

שאלות שעולות הרבה

כמה מסכים צריך? מסך אחד מספיק כדי להתחיל, אם מקטינים את החלונות הצדדיים. עדיף מסך אחד מסודר מארבעה מסכים עמוסים.

ומה עם מסחר מהטלפון? לתרגול ולמעקב אפשר. לכניסות ויציאות מהירות זה קשה. המסך קטן, קל ללחוץ על הכפתור הלא נכון, ואין מקום לגרף ול-Level 2 ביחד.

הפלטפורמה שלי לא ברשימה. השתמשו ביעד כצ'קליסט. מצאו בה כל אחד מתשעת הדברים, ואם משהו חסר, חפשו את האפשרות הכי קרובה, כמו במדריכים.

הגרף ריק או מציג רק חלק מהיום. בדרך כלל זה אחד משניים. או שאין מנוי נתונים, או שלא הפעלתם את המסחר שמחוץ לשעות הרגילות. Level 2 ריק כשהשוק סגור, וזה לא אומר שחסר מנוי.

תרגיל

בדיקה עצמית

שני כלים עוזרים לכם לדעת אם הקונים או המוכרים שולטים במניה היום: VWAP, המחיר הממוצע של היום, והממוצעים הנעים, שמראים את הכיוון בטווחים שונים. בשיעור הזה תלמדו מה כל קו מראה, איך משתמשים בו בשיטה, ומתי הוא אומר לכם לוותר.

מה זה VWAP

VWAP (נקרא "וי-וואפ") הוא המחיר הממוצע של המניה היום, כשמחיר שבו נסחרו יותר מניות מקבל משקל גדול יותר. הפלטפורמה מחשבת אותו לבד. היא לוקחת כל עסקה של היום, מכפילה את המחיר בכמות, ומחלקת בסך כל המניות שנסחרו. הקו מתחיל מחדש בכל יום מסחר.

למה הוא חשוב? כי הוא מראה איפה נמצא "הממוצע" של כל מי שקנה היום. כשהמחיר מעל VWAP, רוב מי שקנה היום ברווח. הוא רגוע, ויש לחץ קנייה. כשהמחיר מתחת ל-VWAP, רוב מי שקנה היום בהפסד, ורבים מהם ימכרו ברגע שהמחיר יחזור לנקודת האיזון שלהם. גם גופים גדולים מסתכלים על הקו הזה, ולכן המחיר מגיב אליו הרבה פעמים.

שלושה כללים עם VWAP

• קונים רק מעל VWAP. נקודת כניסה שנוצרת מתחת לקו לא נחשבת, גם אם היא נראית מושלמת.
• לא רחוק מדי מעליו. יותר מ-8% מעל VWAP נחשב "מתוח". מניה שברחה רחוק מהקו נוטה לחזור אליו, לפעמים בבת אחת. במצב כזה מחכים שהמחיר יירגע ויתקרב.
• ירידה מתחת ל-VWAP היא סימן חולשה. כשאתם בעסקה והמחיר שובר את הקו כלפי מטה, זה אחד מסימני החולשה שנלמד בשיעור על היציאות.

מה זה ממוצע נע

ממוצע נע הוא קו שמראה את המחיר הממוצע של הנרות האחרונים. ממוצע של 9 לוקח את מחירי הסגירה של 9 הנרות האחרונים ומחשב ממוצע. עם כל נר חדש, הנר הישן ביותר יוצא מהחישוב והחדש נכנס, ולכן הקו "נע" יחד עם המחיר. בשיטה משתמשים בממוצע מעריכי (EMA), שנותן משקל גדול יותר לנרות האחרונים ולכן מגיב מהר יותר.

• ממוצע 9 מראה את הכיוון הקצר. במניה שעולה חזק המחיר נשאר מעליו, ומנוחות קטנות נעצרות עליו או ממש לידו. זו התמיכה הראשונה.
• ממוצע 20 מראה את הכיוון הבינוני. זו התמיכה השנייה. מנוחה שעוברת את ה-9 ונעצרת על ה-20 עדיין יכולה להיות בסדר, אבל היא כבר פחות חזקה.
• ממוצע 200 מראה את הכיוון הארוך. בגרף היומי הוא חשוב במיוחד. מניה שנמצאת ממש מתחת לממוצע 200 היומי פוגשת בדרך כלל התנגדות חזקה, ולכן לא נכנסים כשהמחיר קרוב אליו מלמטה.

הסדר הטוב לכניסה, בגרף הדקה, הוא המחיר מעל ממוצע 9, ה-9 מעל ה-20, ושניהם מעל ממוצע 200 של גרף הדקה ומעל VWAP. זה אומר שכל הכיוונים מסכימים. ממוצע 200 היומי הוא בדיקה נפרדת: מעבירים את גרף 5 הדקות לטיימפריים יומי (D), ובודקים איפה הוא ביחס למחיר.

מה הממוצעים לא עושים

חשוב להבין שבשיטה הממוצעים הם מפה לכיוון, ולא סימן כניסה. כשממוצע אחד חוצה את השני, זה עדיין לא סימן להיכנס לעסקה. הכניסה היא תמיד נר שעובר את השיא של הנר הקודם, בתוך אחת מנקודות הכניסה של פרק 4. הממוצעים ו-VWAP רק אומרים אם מותר בכלל לחפש כניסה.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לקנות "כי זול" מתחת ל-VWAP.מתחת לקו המוכרים שולטים, וזול יכול להיעשות זול יותר.
• לרדוף אחרי מניה שברחה.יותר מ-8% מעל VWAP, הסיכון לנפילה חזרה גבוה.
• להשתמש בחצייה של ממוצעים כסימן כניסה.הממוצעים מראים כיוון. הכניסה באה מהנרות.
• לשכוח את ממוצע 200 היומי.מניה שעולה ישר לתוכו מלמטה עלולה להיעצר שם.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

שאלות שעולות הרבה

למה VWAP מתחיל מחדש כל יום? כי הוא מחשב את המחיר הממוצע של היום הנוכחי בלבד, לפי הווליום. בהתחלה הוא קופץ עם כל עסקה, וככל שהיום מתקדם הוא נעשה יציב יותר. בחלק מהפלטפורמות הוא כולל גם את המסחר המוקדם, אז בודקים בהגדרות מה אצלכם.

מה עושים כש-VWAP והממוצעים הנעים לא מסכימים? קודם כל VWAP. מניה מתחת ל-VWAP לא מתאימה לכניסה, גם אם היא מעל הממוצע הנע. הממוצעים עוזרים לראות איפה מנוחה עשויה להיעצר. הם לא מחליפים את הבדיקה של VWAP.

למה דווקא 8% מעל VWAP? זה הגבול שהשיטה קבעה כדי לא לקנות בשיא של ריצה. ככל שהמחיר רחוק יותר מהקו, הסטופ ההגיוני רחוק יותר, והסיכוי לנפילה חזרה לכיוון הקו גדל. אחרי 8% היחס בין הסיכון לסיכוי כבר לא טוב.

מה אם המחיר נח בדיוק על VWAP? מנוחה שנעצרת על VWAP ומחזיקה אותו יכולה להיות הזדמנות טובה. בפרק 4 נלמד נקודת כניסה שנקראת חזרה מעל VWAP, שבה הסטופ יושב ממש מתחת לקו.

בדיקה עצמית

MACD הוא אחד הכלים החשובים בשיטה. הוא לא אומר לכם מתי להיכנס, אבל הוא אומר לכם אם מותר בכלל לחפש כניסה, ומתי לסיים עם מניה. בשיעור הזה תלמדו ממה הוא בנוי, איך קוראים אותו, מה שני הכללים שמשתמשים בהם, ומה המגבלות שלו.

מה MACD מודד

מומנטום הוא כוח התנועה של המחיר. מניה יכולה להמשיך לעלות, אבל לעלות כל פעם פחות, וזה סימן שהכוח נגמר. MACD (קיצור של Moving Average Convergence Divergence) מודד בדיוק את זה. הוא משווה בין ממוצע נע מהיר לממוצע נע איטי, ומראה אם המרחק ביניהם גדל או קטן. כשהמחיר מאיץ למעלה, הממוצע המהיר מתרחק מהאיטי. כשהעלייה נחלשת, הם מתקרבים.

שלושת החלקים

MACD מוצג בחלון נפרד מתחת לגרף, עם ההגדרות 12, 26 ו-9. אלה הגדרות ברירת המחדל שכמעט כולם משתמשים בהן, ולא משנים אותן. בשיטה מסתכלים עליו בגרף הדקה בלבד.

• קו ה-MACD (בגרפים שלנו בכחול) הוא ההפרש בין ממוצע נע של 12 נרות לממוצע נע של 26 נרות. זה הקו המהיר.
• קו הסיגנל (בכתום) הוא ממוצע של 9 נרות של קו ה-MACD עצמו. הוא מגיב לאט יותר.
• ההיסטוגרמה היא העמודות שמראות את המרחק בין שני הקווים. עמודות שגדלות אומרות שהמומנטום מתחזק. עמודות שמתכווצות אומרות שהוא נחלש, עוד לפני שהקווים נחצים.

שני הכללים של השיטה

כלל ראשון: נכנסים רק כש-MACD פתוח. פתוח אומר שהקו הכחול נמצא מעל הקו הכתום. במצב הזה הממוצע המהיר מעל האיטי, והמומנטום חיובי. כל נקודת כניסה בפרק 4 מחייבת את התנאי הזה. אם הכחול מתחת לכתום, לא נכנסים, גם אם הנרות נראים מושלמים.

כלל שני: חצייה למטה מסיימת את המניה להיום. ברגע שהקו הכחול חוצה מתחת לכתום, המהלך מתחיל לדעוך. הכוח שהביא את העלייה נגמר, ובמניות קטנות המחיר נוטה אחרי זה לדשדש או לרדת. מהרגע הזה לא קונים את המניה הזאת יותר באותו יום, גם אם יופיע בה טריגר יפה. ואם אתם בעסקה, חצייה למטה היא אחד מסימני החולשה שמוציאים אתכם, כמו שנלמד בשיעור על היציאות.

איך MACD מאשר מומנטום

MACD עוזר לכם להבדיל בין מנוחה בריאה לסוף המהלך. במנוחה בריאה המחיר יורד קצת, ההיסטוגרמה מתכווצת, אבל הקו הכחול נשאר מעל הכתום. כשהמחיר ממשיך למעלה, העמודות גדלות שוב. זה אישור שהקונים עדיין כאן.

אזהרה מוקדמת נראית אחרת. המחיר עושה שיא חדש, אבל עמודות ההיסטוגרמה קטנות מהשיא הקודם, והקו הכחול נמוך מהשיא הקודם שלו. המחיר עולה, אבל הכוח מאחוריו נחלש. לזה קוראים סטייה (Divergence), והיא הרבה פעמים מגיעה לפני החצייה.

המגבלות

• הוא מאחר. MACD מחושב מהמחיר, ולכן הוא תמיד מגיב אחריו. בזינוק חד המחיר יכול כבר להתחיל לרדת בזמן ש-MACD עדיין פתוח. לכן הוא מסנן, ולא סימן כניסה ולא סימן יציאה יחיד.
• בדשדוש הוא מבלבל. כשהמחיר זז הצידה, הקווים נחצים הלוך וחזור בלי משמעות. זו עוד סיבה לא לסחור במניה שמדשדשת.
• הוא לא מחליף את הנרות ואת הווליום. אם במנוחה יש יותר ווליום של מכירה מאשר של קנייה, לא נכנסים, גם כש-MACD פתוח.

דוגמה

טעויות נפוצות

• "עוד ניסיון אחד" אחרי חצייה למטה.זו בדיוק המלכודת שהכלל השני נועד למנוע.
• להשתמש בחצייה למעלה כסימן כניסה.MACD מאחר אחרי המחיר. הכניסה באה מהנרות.
• להסתכל על MACD בגרף הלא נכון.בשיטה הוא נקרא בגרף הדקה בלבד.
• לשנות את ההגדרות.12, 26 ו-9 הן ההגדרות שכמעט כולם משתמשים בהן. נשארים איתן.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

שאלות שעולות הרבה

MACD פתוח, אבל הגרף נראה חלש. מה קובע? MACD פתוח הוא רק התנאי הראשון. אם המחיר מתחת ל-VWAP או שאין מקום ליעד, לא נכנסים. MACD אומר שמותר לבדוק את שאר התנאים, ותו לא.

אחרי שהכחול חצה למטה, MACD נפתח שוב והכחול חזר מעל הכתום. אפשר לחזור למניה? לא באותו יום. בשיטה, חצייה כלפי מטה אומרת שסיימתם עם המניה להיום. חצייה למעלה אחריה היא הרבה פעמים קפיצה קצרה בתוך מגמה שנחלשה, ומי שקונה בה נתקע. עוברים למניה אחרת מהרשימה, או מסיימים את היום.

למה בגרף הדקה ולא בגרף 5 הדקות? כי ההחלטות בשיטה מתקבלות בגרף הדקה: הטריגר, הסטופ והיציאה. MACD בגרף 5 דקות מגיב לאט מדי בשביל זה, ועד שהוא חוצה, הרבה פעמים העסקה כבר נגמרה.

בדיקה עצמית

בבורסות בארה״ב נסחרות אלפי מניות, ואי אפשר לעבור על כולן. הסורק עושה את זה בשבילכם ומציג רק את המעטות שזזות חזק. ואחרי שמניה מופיעה, שני חלונות נוספים מראים מה קורה מאחורי המחיר: Level 2 ורשימת העסקאות. בשיעור הזה תלמדו להגדיר את הסורק, ולקרוא את שני החלונות האלה בלי ללכת בהם לאיבוד.

מה עושה סורק

סורק (Scanner) הוא רשימה שמתעדכנת כל הזמן. מגדירים לו תנאים, והוא מציג רק את המניות שעומדות בהם, ממוינות לפי מה שבחרתם. הוא עובד גם לפני הפתיחה, וגם לאורך כל היום. מניה יכולה להופיע בו מיד כשהמסחר נפתח, וגם הרבה אחר כך, כשמתפרסמת ידיעה חדשה.

שמות השדות משתנים בין פלטפורמות. אם אין שדה למניות צפות או לווליום יחסי, בודקים אותם ידנית לכל מניה שמופיעה. על התנאים עצמם, ועל התנאי החמישי, חדשות טריות, נרחיב בפרק 3.

רוב הסורקים מאפשרים גם התראה, כלומר צליל או הודעה כשמניה חדשה נכנסת לרשימה, או כשמניה ברשימה עושה שיא יומי חדש. זה מאפשר לכם לא לבהות במסך כל הזמן. כשמגיעה התראה, מתחילות עשר הדקות שלכם לבדוק את המניה.

איך מגדירים את הסורק

את חלון הסורק או הרשימה פתחתם כבר בהקמה, לפי המדריך של הפלטפורמה שלכם. עכשיו מכניסים לו את התנאים. השמות משתנים בין פלטפורמות, אבל הצעדים זהים. בחלק ״הסורק של הקורס״ במדריך שלכם כתוב איפה בדיוק נמצא כל מסנן.

1. בוחרים מה סורקים.מניות בארה״ב, בכל הבורסות האמריקאיות.
2. ממיינים לפי עלייה באחוזים,כך שהמניות שעלו הכי הרבה יופיעו למעלה.
3. מוסיפים מסננים (Filters)למחיר בין 2 ל-20 דולר ולעלייה של 10% ומעלה.
4. ווליום יחסי ומניות צפות.לא בכל סורק יש להם מסנן מוכן. אם אין, בודקים אותם ביד לכל מניה שעברה את שאר התנאים. ווליום יחסי מחשבים כמו בשיעור 1.4, ואת כמות המניות הצפות מוצאים בעמוד הנתונים של המניה. יש גם סורקים ייעודיים בתשלום שמסננים לפי כל ארבעת התנאים.
5. מקשרים ושומרים.מקשרים את הסורק לשאר החלונות, ושומרים את הפריסה.

אם הסורק שלכם לא מאפשר התראה, מסתכלים בו כל כמה דקות בזמן שבחרתם לסחור. סורק עם התראות יכול לעשות את זה במקומכם.

Level 2: מי מחכה בכל מחיר

Level 2 הוא טבלה עם שני צדדים. בצד אחד כל פקודות הקנייה שמחכות, מהמחיר הגבוה לנמוך. בצד השני כל פקודות המכירה שמחכות, מהמחיר הנמוך לגבוה. ליד כל מחיר רואים כמה מניות מחכות בו.

הדבר החשוב לחפש הוא פקודת מכירה גדולה, הרבה יותר גדולה מהשאר. קוראים לה לפעמים חומה. חומה כזאת יכולה לעצור עלייה, כי מישהו צריך לקנות את כל המניות האלה כדי שהמחיר יעבור אותה. הכלל בשיטה הוא שאם יושב מוכר ענק ממש מעל נקודת הכניסה, לא נכנסים עד שהוא נקנה. ואם אתם בעסקה ומוכר כזה מופיע בדיוק ביעד, מוכרים מיד, כמו שנלמד בשיעור על היציאות.

זהירות אחת: פקודות ב-Level 2 יכולות להיעלם בשנייה. יש מי ששם פקודה גדולה רק כדי להפחיד או לפתות, ומבטל אותה לפני שהמחיר מגיע. מה שבאמת קרה מופיע ברשימת העסקאות.

רשימת העסקאות: מה באמת קרה

רשימת העסקאות (Time & Sales) היא רשימה רצה של כל עסקה שבוצעה: שעה, מחיר וכמות. ברוב הפלטפורמות עסקה במחיר ה-Ask צבועה בירוק, כלומר קונה שמיהר לשלם את מה שהמוכרים ביקשו. עסקה במחיר ה-Bid צבועה באדום, כלומר מוכר שמיהר. כשהרשימה רצה מהר בירוק, יש לחץ קנייה אמיתי. כשהיא רצה מהר באדום, המוכרים לוחצים.

ברגע הטריגר, רצף של עסקאות ירוקות מאשר שהקונים חזרו. אם אחרי שנכנסתם הרשימה נעצרת, או מתמלאת באדום, זה סימן שהכניסה לא עובדת.

איך זה משתלב בשיטה

הגרף נשאר הכלי המרכזי. Level 2 ורשימת העסקאות משמשים לשתי בדיקות קצרות: לפני הכניסה, האם יש מוכר ענק ממש מעל המחיר. ואחרי הכניסה, האם רואים עסקאות ירוקות, או שהמחיר נתקע. לא בוהים בהם כל הזמן.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לחשוב שהסורק בוחר בשבילכם.הוא רק מסנן. ההחלטה מגיעה אחרי בדיקה של כל מניה.
• לשנות את התנאים ביום שקט."היום אין כלום, אז נוריד ל-5%". התנאים קבועים, וימים בלי מניות הם חלק מהשיטה.
• להאמין לכל חומה.פקודות יכולות להתבטל. מה שקרה באמת מופיע ברשימת העסקאות.
• לבהות ב-Level 2 במקום בגרף.הוא קופץ כל שנייה ומושך את העין.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

שאלות שעולות הרבה

הסורק ריק. מה עושים? כלום. יש ימים שאף מניה לא עוברת את התנאים, וזה חלק מהשיטה. ביום בלי עסקה לא הפסדתם כסף על מניה חלשה. ממשיכים לעקוב, או מסיימים בשעה שקבעתם בתוכנית.

אפשר לסמוך על Level 2 לגמרי? לא. חלק מהפקודות מוסתרות, וחלק מופיעות ונעלמות תוך שניות. משתמשים בו כדי לראות מוכר גדול על רמה מסוימת, ובודקים ברשימת העסקאות אם באמת קונים ממנו.

חייבים לשלם על Level 2? בשלב הראשון לא. אפשר ללמוד ולתרגל בלי, ולהוסיף אותו כשמגיעים לתרגול מתקדם. אבל לפני כסף אמיתי כדאי שיהיה, כי הבדיקה של מוכר ענק מעל הכניסה היא חלק מהכללים.

מה אם הסורק מציג עשר מניות בבת אחת? עוברים עליהן לפי הסדר של חוזק התנועה, ובודקים כל אחת מול כל התנאים. רוב המניות נפסלות בבדיקה הראשונה, למשל בגלל יותר מדי מניות צפות או בגלל שאין חדשות. בשיעור על בניית הרשימה בפרק 3 נלמד איך בוחרים עד שלוש מניות לעקוב אחריהן בבת אחת.

בדיקה עצמית

רוב ההצלחה בשיטה נקבעת עוד לפני שמחפשים כניסה, בבחירת המניה. מניה נכנסת לבדיקה רק אם היא עוברת את כל חמשת התנאים. ארבעה מתוך חמישה זה לא מספיק. בשיעור הזה תלמדו את התנאים, למה כל אחד מהם חשוב, ואילו מניות פוסלים גם כשהן נראות מפתות.

חמשת התנאים

1. מחיר בין 2 ל-20 דולר.מתחת ל-2 דולר המניות קופצניות מדי והמרווחים רחבים. מעל 20 דולר צריך הרבה כסף לכל עסקה, והתנועות באחוזים בדרך כלל קטנות יותר.
2. עלתה כבר לפחות 10% היום.רוב המניות זזות ביום רגיל רק כמה אחוזים. מניה שכבר עלתה 10% יצאה מהטווח הרגיל, ויש סיכוי טוב יותר שתמשיך לזוז חזק. ככל שהעלייה גדולה יותר, המניה בולטת יותר.
3. ווליום יחסי של פי 5 לפחות.תנועה בלי ווליום חריג היא תנועה של מעט אנשים. פי 5 אומר שהמניה על הרדאר של הרבה סוחרים היום.
4. חדשות טריות מהיום.תנועה שיש לה סיבה ברורה נוטה להימשך. בלי סיבה, היא נוטה להיעלם מהר. על סוגי החדשות נרחיב בשיעור הבא.
5. מעט מניות צפות, פחות מ-20 מיליון.כשיש מעט מניות זמינות וביקוש פתאומי, המחיר זז חזק. ככל שיש פחות מניות צפות, התנועה יכולה להיות חדה יותר.

למה דווקא כל החמישה? כי כל תנאי לבד מופיע בהרבה מניות. השילוב של כולם יחד נדיר, ובדיוק המניות הנדירות האלה זזות בצורה הכי ברורה. ביום רגיל תמצאו אחת עד שלוש. יש ימים שלא תמצאו אף אחת, וזה בסדר גמור.

מה הן מניות צפות, ולמה הן כל כך חשובות

לחברה יש מספר מסוים של מניות שהונפקו. חלק מהן מוחזקות על ידי מנהלים, בעלי שליטה או משקיעים שאסור להם למכור לתקופה מסוימת. מה שנשאר, המניות שאפשר באמת לקנות ולמכור בשוק, נקראות מניות צפות (Float).

דמיינו שתי מניות שמקבלות את אותה חדשה טובה, ובכל אחת נקנות 5 מיליון מניות. במניה עם 200 מיליון מניות צפות, זה פחות מ-3% מהמניות הזמינות, והמחיר כמעט לא זז. במניה עם 5 מיליון מניות צפות, אלה כל המניות הצפות. הקונים יצטרכו לשלם הרבה יותר כדי לשכנע מישהו למכור, והמחיר יזנק. אבל זה עובד גם הפוך. כשהקונים עוזבים, אין מי שיספוג את המכירות, והמחיר יכול לצנוח באותה מהירות. בגלל זה הסטופ חייב להיות במערכת.

מידע משלים הוא כמה מהמניות הצפות נמצאות בשורט, כלומר כמה מניות מכרו אנשים שהימרו על ירידה. אם הרבה מהמניות הצפות בשורט, עלייה חדה יכולה לאלץ אותם לקנות בבת אחת כדי לסגור את ההפסד, וזה מוסיף דלק לעלייה. בשיטה זה לא תנאי, רק הסבר למה מניה עם חדשות זזה חזק במיוחד.

שתי בדיקות נוספות לפני שממשיכים

• יש מקום לזוז? פותחים את הגרף היומי ומסתכלים איפה ההתנגדות הבאה. אם שיא ישן או ממוצע 200 היומי נמצאים ממש מעל המחיר, אין מספיק מקום ליעד, ומוותרים. המניה צריכה מרחק פתוח של לפחות פי 2 מהסטופ שתקבעו.
• המניה לא החזירה כבר את רוב המהלך? מניה שעלתה 50% ועכשיו עולה רק 25% כבר החזירה חצי מהמהלך. הקונים של תחילת המהלך יוצאים, והיא כבר לא המניה הכי חזקה של היום.

מניות שפוסלים גם כשהן מפתות

• מניות מתחת לדולר, ומניות שלא נסחרות בבורסות הרשמיות. מסוכנות מדי, עם מרווחים רחבים ומעט מידע.
• מניה שקיבלה הצעת רכישה. המחיר "ננעל" סביב מחיר הרכישה, ואין בה תנודתיות.
• קפיצה של אחוזים רבים עם ווליום קטן מאוד. הרבה פעמים זו תוצאה של איחוד מניות, ואין מאחוריה קונים.
• קפיצה בלי שום חדשות. שמועה או כותרת ריקה. בשיטה זה פוסל, כי חדשות טריות הן אחד התנאים.
• מרווח רחב. כמו שלמדנו, מרווח גדול מ-1% מהמחיר פוסל את הכניסה.

דוגמה

טעויות נפוצות

• "כמעט עוברת".מניה עם 22 מיליון מניות צפות לא עוברת. הגבול הוא הגבול.
• להוריד את הרף ביום שקט.ימים בלי מניות הם חלק מהשיטה, לא תקלה שצריך לתקן.
• לבחור לפי תחושה.אם מניה לא עברה את כל התנאים, היא לא נבדקת, גם אם הגרף נראה מושך.
• לשכוח את הגרף היומי.מניה מצוינת שנמצאת ממש מתחת להתנגדות יומית חזקה פוגשת קיר.

שאלות שעולות הרבה

איפה מוצאים את כמות המניות הצפות? חלק מהסורקים מציגים אותה ישירות. אחרת, באתרי מידע פיננסי חינמיים כמו אלה שבשיעור 1.2, בעמוד הסטטיסטיקות של המניה (בדרך כלל בשם Float או Shares Float). שימו לב שמספרי המניות הצפות מתעדכנים באיחור, ולכן כדאי לבדוק גם אם החברה הנפיקה מניות חדשות לאחרונה.

ומה עם מניות שכבר עלו 100% ויותר? הן עוברות את התנאי של עלייה של 10% לפחות, ולכן נבדקות כרגיל. אבל ככל שהעלייה גדולה יותר, חשוב יותר לבדוק שהמחיר לא מתוח מדי מעל VWAP, ושיש עדיין מקום ליעד.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

החדשות הן הסיבה שמניה מתחילה לזוז, והן אחד מחמשת התנאים. אבל לא כל ידיעה שווה אותו דבר, ויש ידיעות שנראות טוב ובפועל מפילות את המחיר. בשיעור הזה תלמדו לשפוט ידיעה, לזהות מלכודות, להבין מה זה גאפ, ומה קורה כשהבורסה עוצרת את המסחר במניה.

מה זו ידיעה טרייה

ידיעה טרייה היא ידיעה שהתפרסמה מאז הסגירה של יום המסחר הקודם, בלילה או במהלך היום. ככל שהיא חדשה יותר, היא חזקה יותר. ידיעה שהתפרסמה לפני כמה דקות או שעה מושכת הרבה יותר תשומת לב מידיעה מאתמול. חברות אמריקאיות מפרסמות הודעות דרך שירותי הפצה, ודיווחים רשמיים מופיעים במאגר EDGAR של רשות ניירות הערך האמריקאית, חינם. ברוב הפלטפורמות יש גם חלון חדשות לכל מניה.

ידיעות חזקות וידיעות חלשות

לכל ידיעה שואלים שלוש שאלות. יש בה מספר או החלטה ממשית? היא גדולה ביחס לגודל החברה? והאם השוק כבר הגיב אליה? חוזה של 10 מיליון דולר הוא אירוע ענק לחברה ששווה 40 מיליון, ושום דבר לחברה ששווה מיליארד. מספיק לקרוא את הכותרת ואת הפסקה הראשונה.

המלכודת הגדולה: הנפקה

חברות קטנות צריכות כסף, והרבה פעמים הן מגייסות אותו בדיוק כשהמחיר שלהן גבוה. כשחברה מנפיקה מניות חדשות, יש יותר מניות בשוק, וכל מניה קיימת מייצגת חלק קטן יותר מהחברה. לזה קוראים דילול. בנוסף, מי שקונה בהנפקה מקבל את המניות בהנחה, ולכן המחיר בשוק נוטה לרדת לכיוון מחיר ההנפקה.

כותרות באנגלית עם המילים Offering, Registered Direct או Private Placement מעידות על גיוס. במאגר EDGAR מופיעים טפסים מסוג S-1, S-3 ו-424B. ידיעה כזאת באמצע עלייה הרבה פעמים מפילה את המחיר בבת אחת. הכלל בשיטה הוא שמניה עם הודעה על הנפקה באותו יום יוצאת מהרשימה. ולכן קוראים תמיד את כל הידיעות של המניה מהיום, לא רק את הראשונה.

מלכודת נוספת היא איחוד מניות, למשל עשר מניות שהופכות לאחת, והמחיר מוכפל פי עשר. השווי של החברה לא משתנה. אחרי איחוד יש מעט מאוד מניות צפות, והמניה יכולה לזוז בפראות, אבל זו לא ידיעה טובה.

כדי לבדוק ב-EDGAR, נכנסים לאתר של רשות ניירות הערך האמריקאית, sec.gov, ובחיפוש של EDGAR מקלידים את הסימול או את שם החברה. נפתחת רשימה של הטפסים שהחברה הגישה, מהחדש לישן, עם סוג הטופס והתאריך. מחפשים בה S-1, S-3 או 424B מהתקופה האחרונה. אפשר גם לסנן את הרשימה לפי סוג טופס.

גאפ

גאפ (Gap) הוא פער בין מחיר הסגירה של אתמול למחיר של היום. אם מניה נסגרה אתמול ב-3.00 והיום היא נסחרת לפני הפתיחה ב-4.20, יש לה גאפ של 40% למעלה. גאפ גדול כמעט תמיד נובע מחדשות. אחרי גאפ יש בדרך כלל שני תרחישים. בתרחיש הראשון המחיר מחזיק מעל VWAP, עובר את שיא הפרה-מרקט, והקונים ממשיכים להגיע. את זה השיטה מחפשת. בתרחיש השני מי שקנה מוקדם מממש, המחיר יורד מתחת ל-VWAP, ולפעמים חוזר עד המחיר של אתמול. במצב כזה לא נכנסים. לא מנחשים מראש איזה תרחיש יקרה. נותנים למחיר להראות.

לידיעתכם, הבורסה בארה״ב פועלת בשלושה שלבים: מסחר מוקדם לפני הפתיחה הרשמית (פרה-מרקט), מסחר רגיל, ומסחר מאוחר אחרי הסגירה (אפטר-מרקט). במסחר המוקדם והמאוחר יש פחות קונים ומוכרים, המרווחים רחבים יותר, ורוב הברוקרים מקבלים רק פקודות עם מחיר גבול. זה מידע כללי בלבד. מתי אתם סוחרים, זו החלטה שלכם, והיא נכתבת בתוכנית האישית.

עצירות מסחר

במניות קטנות שזזות מהר, הבורסה עוצרת לפעמים את המסחר. בארה״ב פועל מנגנון שנקרא LULD. לכל מניה יש רצועת מחירים סביב המחיר הממוצע של הדקות האחרונות. אם המחיר יוצא מהרצועה ולא חוזר תוך 15 שניות, המסחר נעצר ל-5 דקות. רוחב הרצועה תלוי במניה ובמחיר שלה. לרוב המניות מעל 3 דולר הוא 10%, ולמניות זולות יותר רחב יותר. יש גם עצירות בגלל חדשות, והן יכולות להימשך הרבה יותר.

המסחר חוזר דרך מכרז, וכל הפקודות שהצטברו מותאמות למחיר אחד. אם הרבה אנשים רוצים לקנות, המחיר יכול להיפתח הרבה מעל. אם רוצים למכור, הרבה מתחת. בזמן העצירה הסטופ שלכם לא עובד, כי אין מסחר. שני כללים בשיטה: לא נכנסים בפחות מ-5 דקות אחרי שהמסחר חזר, כי התנועות אז פראיות במיוחד. ואם המניה נעצרה בירידה כשאתם בעסקה, מוכרים מיד כשהמסחר חוזר. על עצירה בעלייה נלמד בשיעור על היציאות.

איך מוצאים עצירות כדי ללמוד מהן? בגרף דקה, עצירה נראית כרווח של כמה דקות בלי נרות, ואחריו נר שנפתח רחוק מהנר האחרון. רוב הפלטפורמות גם מסמנות מניה עצורה, לרוב במילה Halted ליד הסימול. והבורסות האמריקאיות מפרסמות באתר שלהן רשימה יומית של עצירות, עם שעת העצירה ושעת החזרה.

דוגמה

טעויות נפוצות

• להסתפק בכותרת מרשימה.כותרות נכתבות כדי למשוך. מה שחשוב הוא אם יש מאחוריהן מספר או החלטה.
• לקרוא רק את הידיעה הראשונה.הודעה על הנפקה יכולה להתפרסם שעה אחרי החדשות הטובות.
• לקנות ממש לפני עצירה כדי לתפוס את הקפיצה.זה הימור. המסחר יכול לחזור גם בירידה.
• לחשוב שהסטופ מגן בזמן עצירה.אין מסחר, ולכן אין ביצוע. הסטופ יתבצע רק כשהמסחר יחזור.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

עכשיו מחברים את כל הפרק לתהליך אחד. מניה מופיעה בסורק או בהתראה, ויש לכם בערך עשר דקות להבין אותה ולהחליט. בשיעור הזה תלמדו באיזה סדר בודקים, איך מדרגים כמה מניות, למה עוקבים אחרי שלוש לכל היותר, ומה עושים עם מניה שמופיעה באמצע היום.

הסדר שבו בודקים

הסדר חשוב, כי הוא חוסך זמן. רוב המניות נפסלות כבר בבדיקה הראשונה או השנייה, בלי לפתוח בכלל גרף.

1. מחיר ומניות צפות.מבט אחד בסורק. מחוץ לטווח של 2 עד 20 דולר, או 20 מיליון מניות צפות ומעלה? פוסלים מיד.
2. חדשות.יש ידיעה טרייה? היא חזקה? אין הודעה על הנפקה? זה לוקח דקה או שתיים.
3. גרף 5 דקות.המניה במגמת עלייה? היא לא החזירה כבר את רוב המהלך? היא מעל VWAP?
4. גרף יומי.יש מקום לזוז עד ההתנגדות הבאה? ממוצע 200 היומי לא יושב ממש מעל?
5. Level 2.אין מוכר ענק ממש מעל המחיר?
6. נקודת כניסה.רק עכשיו מחפשים בגרף הדקה אחת מנקודות הכניסה של פרק 4, ובודקים את כללי הכניסה, כולל MACD פתוח.

אם המניה עברה את כל הבדיקות ויש בה נקודת כניסה ברורה, נכנסים עם סטופ ויעד. אם עברו עשר דקות ואין סימן ברור, מוותרים עליה ולא ממשיכים לבהות בה.

המניה הכי בולטת

כשכמה מניות עוברות את התנאים, מדרגים אותן. במקום הראשון עומדת המניה הכי בולטת בשוק היום: זו שעלתה הכי הרבה באחוזים, עם החדשות הכי ברורות והווליום היחסי הכי גבוה. לשם הולכת תשומת הלב של רוב הסוחרים, ושם התנועות הכי ברורות. שאלה טובה לשאול את עצמכם: זו באמת המניה הכי חזקה שאני רואה עכשיו? אם צריך לשכנע את עצמכם, כנראה שלא.

שלוש מניות לכל היותר

אי אפשר לעקוב באמת אחרי יותר משלוש מניות בבת אחת. עם שלוש אתם מכירים כל רמה, כל נר וכל ידיעה. עם עשר אתם רק מעיפים מבט, ומפספסים את הרגע הנכון בכולן. שלוש היא תקרה, לא יעד. יום עם מניה אחת, או בלי מניות בכלל, הוא יום רגיל.

מניה שמופיעה באמצע היום

הסורק ממשיך לעבוד כל היום, ומניה יכולה להתחיל לזוז בכל רגע, כשמתפרסמת ידיעה חדשה. מניה כזאת עוברת בדיוק את אותה בדיקה, באותו סדר. מהרגע שהיא מופיעה, יש לכם עד עשר דקות להחליט עליה. אם כבר יש לכם שלוש מניות ברשימה והחדשה חזקה יותר מאחת מהן, מוציאים את החלשה. לא מוסיפים רביעית.

והכלל החשוב: לא נכנסים למניה שלא עברה את הבדיקה. מניה שקפצה פתאום מושכת את העין, וקל להתפתות. עד שהיא עוברת את כל הבדיקות, לא מחפשים בה כניסה.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לפתוח גרף לפני שבודקים מחיר ומניות צפות.הגרף מושך את העין ומשכנע. קודם התנאים, אחר כך הגרף.
• "להשלים" את הרשימה לשלוש.שלוש היא תקרה. מניה שכמעט עוברת לא נכנסת.
• להמשיך לחכות אחרי עשר דקות.בהייה ארוכה במניה מייצרת כניסות שלא עומדות בכללים.
• לקפוץ למניה שקפצה בלי לבדוק אותה.כל מניה עוברת את אותה בדיקה, בלי יוצא מן הכלל.

שאלות שעולות הרבה

למה רק עד שלוש מניות? כי כשמניה מתחילה לזוז יש לכם בערך עשר דקות להבין ולהחליט. עם שלוש מניות אפשר לעקוב אחרי כל אחת ברצינות. עם עשר מפספסים את הרגע, או נכנסים בלי לבדוק עד הסוף.

מניה ירדה מהרשימה. אפשר להחזיר אותה? כן, אם היא עוברת שוב את כל חמשת התנאים, למשל אחרי ידיעה חדשה. לא מחזירים מניה רק כי היא עלתה שוב. ואם MACD כבר חצה כלפי מטה, סיימתם איתה להיום.

אפשר לבדוק מניות לפני שהמסחר נפתח? כן. אם המניה כבר זזה במסחר המוקדם, אפשר לעבור על המחיר, המניות הצפות, החדשות והגרף היומי מראש, ולסמן רמות. ככה, כשמגיע הרגע, נשארת רק נקודת הכניסה.

מה אם שתי מניות נותנות טריגר באותו רגע? לוקחים רק את זו שבמקום גבוה יותר ברשימה. בחודשים הראשונים עושים עסקה אחת ביום, כמו שנלמד בשיעור 5.1.

תרגיל

בדיקה עצמית

יש בשיטה כמה נקודות כניסה, ונלמד אותן בשני השיעורים הבאים. אבל לפני כולן עומדים כללים משותפים, שחייבים להתקיים בכל כניסה. בשיעור הזה תלמדו את הטריגר, את הבדיקות שעושים לפני הלחיצה, ואיך קובעים מראש סטופ ויעד.

שלושה חלקים בכל כניסה

1. תנועה חזקה.המניה עולה בכוח, עם נרות ירוקים גדולים ועם ווליום גבוה. זה מראה שיש קונים אמיתיים.
2. מנוחה מסודרת.המחיר נח בכמה נרות קטנים, עם ווליום נמוך. אף אחד מהם לא עובר את השיא של הנר שלפניו.
3. טריגר.הנר הראשון שעובר את השיא של הנר שלפניו. נכנסים סנט אחד מעל השיא הזה, ברגע שהמחיר מגיע אליו, בלי לחכות שהנר ייסגר.

המנוחה צריכה להיות קצרה. אחד עד ארבעה נרות אדומים זה בסדר. נר אדום חמישי ברצף מבטל את הכניסה, כי הקונים כבר איבדו עניין. ואם הנר הבא אחרי המנוחה נסגר אדום בלי לעבור את השיא, ממשיכים לחכות, והוא הופך להיות הנר שצריך לעבור.

הבדיקות לפני הלחיצה

כשהמנוחה נוצרת, לפני שהטריגר מגיע, עוברים על הבדיקות האלה. מספיק שאחת נכשלת כדי לוותר.

• MACD פתוח. הקו הכחול מעל הכתום בגרף הדקה. אם הוא כבר חצה למטה היום, המניה מחוץ לרשימה עד מחר.
• מעל VWAP, ולא יותר מ-8% מעליו. מתחת לקו המוכרים שולטים, ורחוק מדי מעליו המחיר מתוח.
• ווליום נמוך במנוחה. יותר ווליום של מכירה מאשר של קנייה במנוחה פוסל את הכניסה, גם כש-MACD פתוח.
• בלי רדיפה. אחרי שלושה נרות ירוקים או יותר ברצף, בלי מנוחה, לא קונים. הכניסה כבר עברה, והסטופ ההגיוני רחוק מדי.
• מרווח של 1% לכל היותר. מרווח רחב יותר אוכל את הסיכון עוד לפני שהעסקה התחילה.
• יותר מ-5 דקות אחרי עצירת מסחר. מיד אחרי שהמסחר חוזר התנועות פראיות מדי.
• בלי מוכר ענק מעל. אם ב-Level 2 יושבת פקודת מכירה ענקית ממש מעל נקודת הכניסה, מחכים שהיא תיקנה.

הסטופ והיעד נקבעים מראש

ברגע שהמנוחה נוצרת, כבר יודעים איפה נכנסים ואיפה הסטופ. כל נקודת כניסה מגדירה את הסטופ שלה, ונלמד אותם בשיעורים הבאים. מכאן מחשבים גם את הכמות, לפי מחשבון הכמות של פרק 5. כשהטריגר מגיע, ההחלטה כבר התקבלה, ונשאר רק ללחוץ.

היעד הראשון נקבע לפי סדר קבוע:

1. שיא היום.אם הוא רחוק לפחות פי 2 מהמרחק לסטופ, הוא היעד הראשון.
2. חצי הדולר או הדולר העגול הבא.אם שיא היום קרוב מדי, לוקחים את הרמה העגולה הבאה, אם היא רחוקה לפחות פי 2 מהסטופ.
3. אחרת, מוותרים.אם אף אחד מהם לא נותן פי 2, אין עסקה.

ועוד כלל אחד: נקודת כניסה אחת למניה. אם באותו רגע מתאימות שתי נקודות כניסה, בוחרים את זו עם הסטופ הקרוב ביותר שעדיין תקין.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לנחש את הטריגר.לקנות ב-4.68 "כי עוד רגע זה יעבור". הרבה פעמים זה לא עובר.
• לחשב כמות אחרי הטריגר.כשהטריגר מגיע אין זמן לחשבון. הכול מוכן מראש.
• לרדוף אחרי טריגר שפוספס.אם המחיר כבר ברח 10 סנט מעל נקודת הכניסה, הסיכון גדל והיחס נהרס. מוותרים.
• לוותר על בדיקה אחת "כי השאר נראה מעולה".כל הבדיקות שוות. אחת נכשלת, אין עסקה.

שאלות שעולות הרבה

כל הכללים מתקיימים חוץ מאחד. נכנסים? לא. הכללים עובדים רק ביחד. מניה שעוברת תשעה כללים מתוך עשרה היא מניה שלא עוברת. רושמים במחברת התרגול איזה כלל חסר, וממשיכים לחפש.

למה דווקא 8% מעל VWAP? ככל שהמחיר רחוק יותר מ-VWAP, הסטופ ההגיוני רחוק יותר, והסיכוי לחזרה חדה גדל. 8% הוא הגבול של השיטה. מעליו מחכים שהמחיר ינוח ויתקרב לקו, או מוותרים.

המרווח בדיוק 1%. נכנסים? הכלל הוא מרווח של עד 1%, אז זה עדיין בגבול. אבל מרווח רחב אוכל מהרווח בכניסה וביציאה. כשהוא על הקצה, בודקים שהיעד עדיין רחוק פי 2 מהסטופ גם אחרי המרווח.

למה מחכים יותר מחמש דקות אחרי עצירת מסחר? כשהמסחר חוזר, המחיר קופץ והמרווח רחב. בדקות האלה הכי קל להיתפס בתנודה חדה. מחכים שהמחיר יירגע ושתיווצר נקודת כניסה רגילה.

למה דווקא סנט אחד מעל השיא? כי שם בדיוק רואים שהקונים חזרו. פחות מזה, המחיר עוד לא הוכיח כלום. הרבה יותר מזה, נכנסתם מאוחר והסטופ רחוק.

מה אם הנר שעבר את השיא חוזר מיד מתחתיו? בשביל זה יש כלל יציאה שנקרא "אין תזוזה", שנלמד בשיעור על היציאות. אם המחיר לא מתקדם תוך זמן קצר, יוצאים קרוב למחיר הכניסה.

איך מתרגלים על גרף שכבר קרה

הדרך הכי פשוטה היא לכסות את החלק הימני של הגרף. פותחים גרף דקה של מניה שזזה חזק, מגלגלים לתחילת התנועה, ומכסים בדף את כל מה שמימין לנר האחרון שרוצים לראות. ככה רואים רק מה שסוחר היה רואה באותו רגע. אחרי שכתבתם החלטה, מזיזים את הדף נר אחד ימינה. בחלק מאתרי הגרפים יש גם כפתור הרצה חוזרת (Replay) שעושה את זה אוטומטית, אבל בגרף דקה הוא לפעמים זמין רק בתוכנית בתשלום.

כרטיס הכניסה, בקצרה

שמרו את הכרטיס הזה מול העיניים בתרגול. בשיעור האחרון תקבלו כרטיס אחד לכל השיטה.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

שלוש נקודות הכניסה בשיעור הזה נבנות על אותו רעיון. המניה עולה חזק, נחה, וממשיכה. ההבדל ביניהן הוא כמה זמן היא נחה, ואיך נראית המנוחה. בשיעור הזה תלמדו לזהות כל אחת מהן, ואיפה בדיוק שמים את הסטופ בכל אחת.

הנשימה הקצרה

הנשימה הקצרה (Micro Pullback) מופיעה בתוך עלייה חזקה במיוחד: נרות ירוקים גדולים, ווליום גבוה, והמחיר מעל ממוצע 9 כל הזמן. באמצע העלייה מגיע נר אחד שבו המחיר ירד קצת, ואז חזר כמעט עד השיא שלו. הנר הזה מראה שהיו כמה מוכרים, והקונים ספגו אותם מיד.

• כניסה. סנט אחד מעל השיא של נר הנשימה.
• סטופ. מתחת לשפל של נר הנשימה, ולכל היותר 15 סנט מהכניסה. אם השפל רחוק יותר, זו לא נשימה קצרה, ומוותרים.
• מתי לא. אם המנוחה נמשכת יותר מנר אחד, זו כבר לא נשימה. בודקים אם זה דגל.

כיוון שהסטופ קרוב, אפשר לקנות יותר מניות באותו סיכון בדולרים. אבל זה גם אומר שתנודה קטנה יכולה להוציא אתכם. זו הכניסה המהירה ביותר בשיטה, והיא מתאימה רק למניות שרצות חזק.

הדגל

הדגל (Bull Flag) הוא נקודת הכניסה הנפוצה ביותר בשיטה. הוא בנוי משני חלקים. המוט הוא שניים-שלושה נרות ירוקים חזקים, או נר אחד ענק, עם ווליום שגבוה מהנרות שלפניהם. הדגל הוא המנוחה שאחרי: שניים עד ארבעה נרות קטנים, בדרך כלל אדומים, עם ווליום נמוך. הדגל לא צריך למחוק יותר ממחצית המוט, וטוב שהוא נוגע בממוצע 9 או נעצר לידו.

• כניסה. הנר הראשון שעובר את השיא של הנר שלפניו, סנט אחד מעליו.
• סטופ. מתחת לשפל של הדגל.
• מתי מוותרים. נר אדום חמישי ברצף, מנוחה עם ווליום מכירה גבוה, ירידה מתחת ל-VWAP, או מוט חלש של נרות קטנים.

ככה זה נראה על גרף אמיתי:

ABCD

ABCD היא דגל שלוקח יותר זמן. המניה עולה מנקודה A לנקודה B. משם היא יורדת לנקודה C, שהיא שפל גבוה מ-A. אחר כך היא מנסה לעלות שוב, נעצרת מתחת ל-B, ולבסוף עוברת את B. השם בא מארבע הנקודות על הגרף. בדרך כלל זה לוקח כמה נרות יותר מדגל רגיל, ובגרף 5 הדקות זה הרבה פעמים נראה כמו דגל.

• כניסה. כשהמחיר עובר את השיא של B.
• סטופ. מתחת לשפל של C. הסטופ רחוק יותר מאשר בדגל, ולכן הכמות קטנה יותר.
• מתי מוותרים. אם C יורדת מתחת ל-A, אם המחיר נכשל בניסיון לעבור את B בפעם השלישית, או אם ההתכנסות נמשכת זמן רב מדי והופכת לדשדוש. דולר עגול ממש מעל B יכול לעצור את המהלך.

איך מבדילים ביניהן

שאלה אחת עושה את רוב העבודה: כמה זמן המחיר נח? נר אחד, עם פתיל תחתון קטן, הוא נשימה. שניים עד ארבעה נרות שיורדים קצת הם דגל. מנוחה ארוכה יותר, עם שפל גבוה וניסיון שני לעבור את השיא, היא ABCD. ובכל המקרים, כל כללי הכניסה מהשיעור הקודם חייבים להתקיים, כולל MACD פתוח.

דוגמה

טעויות נפוצות

• "נשימה" במניה איטית.הנשימה הקצרה מתאימה רק לעלייה חזקה במיוחד.
• דגל בלי מוט.שני נרות ירוקים קטנים הם לא מוט. בלי כוח קודם, אין למה להמשיך.
• להכריח גרף להיות ABCD.אם צריך להתאמץ כדי לראות את ארבע הנקודות, כנראה שהן לא שם.
• לערבב סטופים.לכל נקודת כניסה יש סטופ משלה. סטופ של דגל בכניסה של נשימה יוצר סיכון שלא חישבתם.

שאלות שעולות הרבה

מה ההבדל בין נשימה קצרה לדגל? בנשימה קצרה המחיר נח נר אחד, והסטופ בשפל של הנר, עד 15 סנט. בדגל המנוחה ארוכה יותר, עד ארבעה נרות אדומים, והסטופ בשפל של הדגל. נר אדום חמישי מבטל את הדגל.

במניה אחת יש גם דגל וגם ABCD. מה בוחרים? נקודת כניסה אחת למניה, זו עם הסטופ הקרוב ביותר שעדיין תקף. סטופ קרוב נותן יותר מניות באותו סיכון. לכן חשוב שהוא יהיה במקום הגיוני בגרף, ולא רק קרוב.

היו שלושה נרות ירוקים ברצף. נכנסים? לא רודפים. מחכים למנוחה, ונכנסים רק כשאחת מנקודות הכניסה של השיעור הזה נוצרת, עם כל הכללים.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

בשיעור הקודם הכניסות נבנו על מנוחה אחרי עלייה. בשיעור הזה הכניסות נבנות על רמה ברורה בגרף: תקרה שטוחה, דולר עגול או חצי דולר, שיא הפרה-מרקט, וקו ה-VWAP. הרעיון משותף. המחיר נתקע ליד רמה שכולם רואים, ונכנסים כשהוא מוכיח שהוא מעליה.

תקרה שטוחה, דולר עגול וחצי דולר

המחיר עולה ונתקע מתחת לאותה רמה, שוב ושוב, בטווח צר של כמה סנטים. הרבה פעמים זו רמה עגולה, כמו 6.00 או 5.50, כי שם מתרכזות פקודות מכירה. כל נגיעה מוכיחה שיש שם מוכרים, אבל כל נגיעה גם "אוכלת" חלק מהם. כשהמוכרים נגמרים, המחיר עובר את הרמה, ולעתים קרובות בקפיצה עד הרמה העגולה הבאה. לזה קוראים פריצה של תקרה שטוחה (Flat Top).

• כניסה. סנט מעל הרמה, כשהמחיר עובר אותה עם ווליום גבוה. אפשרות זהירה יותר היא לחכות שהמחיר יעבור את הרמה, יחזור אליה מלמעלה ויחזיק אותה, ואז להיכנס.
• סטופ. מתחת לשפל של ההתכנסות שנוצרה ממש מתחת לרמה. זה נכון לתקרה שטוחה, לחצי דולר ולדולר עגול.
• טיפ. לא שמים סטופ בדיוק על מספר עגול. שמים אותו כמה סנטים מתחתיו, כי הרבה סטופים מתאספים בדיוק על המספרים העגולים.
• מה מאשר. ווליום שהולך וגדל בזמן שהמחיר מתרחק מהרמה.
• מתי מוותרים. אם הרמה נבדקה ארבע או חמש פעמים ורק אז נשברת, הסיכוי למלכודת גבוה. גם נר אדום גדול עם ווליום גבוה בניסיון הראשון, או התכנסות ארוכה מדי, הם סימני אזהרה.

שבירת שיא הפרה-מרקט

הרבה מניות מתחילות לזוז עוד במסחר המוקדם, לפני הפתיחה הרשמית, בגלל חדשות. השיא שהן עושות במסחר המוקדם הוא רמה שכל מי שעוקב אחרי המניה רואה. כשהמחיר מתכנס מתחתיו ואז עובר אותו, זו כניסה מאותו סוג של תקרה שטוחה.

• כניסה. סנט מעל שיא הפרה-מרקט, כשהוא נשבר עם ווליום.
• סטופ. קצת מתחת לרמה, או מתחת לשפל של ההתכנסות שלפני השבירה, לפי מה שקרוב יותר ועדיין הגיוני.
• חשוב. המניה צריכה להיות מעל VWAP, ו-MACD צריך להיות פתוח, כמו בכל כניסה.

חזרה מעל VWAP

לפעמים מניה טובה יורדת מתחת ל-VWAP, נחה שם, וחוזרת מעליו. כשהמחיר עובר את הקו כלפי מעלה, חוזר אליו מלמעלה, ומחזיק אותו, זה סימן שהקונים חזרו לשליטה.

• כניסה. אחרי שהמחיר חזר מעל VWAP והחזיק אותו בבדיקה מלמעלה, בנר הראשון שעובר את השיא של הנר שלפניו.
• סטופ. ממש מתחת לקו ה-VWAP.
• מתי מוותרים. פתיל עליון ארוך שעובר את הקו וחוזר מתחתיו הוא פריצת שווא. וחזרה שנכשלה הופכת את הקו לתקרה לשאר היום. לעולם לא קונים ממש מתחת ל-VWAP.

כמה מילים על פריצות שווא

הכניסות על רמות סובלות יותר מכל האחרות מפריצות שווא. המחיר עובר את הרמה בכמה סנטים, ומיד חוזר מתחתיה, ומי שנכנס נתקע. חמישה סימנים מזהירים מפני זה: MACD שלא תומך, ווליום מכירה גבוה, פתילים עליונים ארוכים על הרמה, מניה שכבר עשתה כמה פריצות שווא היום, והתכנסות שנמשכת יותר מדי. בשביל המקרים האלה יש כלל היציאה "אין תזוזה", שנלמד בשיעור הבא.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לקנות מתחת לתקרה "כי עוד רגע זה ישבור".בדיוק שם מחכים המוכרים.
• שבירה בלי ווליום.הרבה פריצות שווא נראות בדיוק ככה.
• סטופ בדיוק על מספר עגול.שם מתאספים הרבה סטופים, והמחיר נוטה לגעת בהם. שמים אותו כמה סנטים מתחת.
• לקנות ממש מתחת ל-VWAP.שם המוכרים בשליטה, והקו הוא תקרה עד שהמחיר מוכיח אחרת.

שאלות שעולות הרבה

המחיר שבר את הרמה וחזר מתחתיה מיד. מה עושים? אם נכנסתם, כלל "אין תזוזה" כנראה כבר מוציא אתכם קרוב למחיר הכניסה. אם עוד לא נכנסתם, מחכים. פריצת שווא אחת על רמה מחלישה אותה, ולפעמים עדיף לעבור למניה אחרת.

על איזו רמה סומכים יותר, דולר עגול או חצי דולר? דולר עגול בדרך כלל חזק יותר, כי שם מתרכזות יותר פקודות. אבל הגרף קובע. רמה שהמחיר נגע בה שלוש פעמים ונעצר חשובה יותר ממספר עגול שהמחיר לא נגע בו.

כמה זמן מחכים להתכנסות מתחת לתקרה? אין מספר קבוע. כל עוד המחיר מעל VWAP, MACD פתוח והווליום לא מתייבש, ממשיכים לחכות. התכנסות ארוכה עם ווליום שהולך ויורד היא סימן אזהרה, ולפעמים עדיף לעבור למניה אחרת.

שיא הפרה-מרקט ותקרה שטוחה באותו מחיר. איזו כניסה זו? אותה כניסה. רמה ששני הדברים מצביעים עליה חזקה יותר, אבל הכללים לא משתנים. נכנסים סנט מעל, שמים סטופ מתחת לשפל ההתכנסות, ובודקים שיש יעד ביחס של 2 ל-1 לפחות.

המחיר חזר מעל VWAP, אבל כבר התרחק ממנו. נכנסים? אם המחיר יותר מ-8% מעל VWAP, לא. מחכים שיחזור קרוב לקו, או מוותרים. סטופ מתחת ל-VWAP כשהמחיר רחוק ממנו פירושו סיכון גדול מדי למניה אחת.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

את היציאה לא קובעים באמצע העסקה, כשהלב דופק. היא נקבעת מראש, ברשימה של כללים לפי סדר. בכל רגע בודקים מלמעלה למטה, והכלל הראשון שמתקיים קובע מה עושים. בשיעור הזה תלמדו את כל הרשימה, ולמה כל כלל נמצא במקום שלו.

הרשימה המלאה

1. הגעתם להפסד היומי המקסימלי.מוכרים הכול, וסוגרים את המחשב עד מחר. על ההפסד היומי נלמד בפרק 5.
2. המחיר הגיע לסטופ.מוכרים הכול, בלי ויכוח. הסטופ כבר יושב במערכת, והוא מתבצע לבד.
3. המניה נעצרה בירידה.מוכרים מיד כשהמסחר חוזר, במחיר שיהיה אז.
4. מוכר ענק ביעד, או היפוך חד.אם ב-Level 2 מופיעה פקודת מכירה ענקית בדיוק ליד היעד, או אם נר קופץ למעלה ואז צונח באותו נר, מוכרים הכול.
5. אין תזוזה.אם תוך דקה המחיר לא עלה 10 סנט מהכניסה, או שהנר הראשון אחרי הכניסה נסגר אדום, יוצאים קרוב למחיר הכניסה.
6. יעד ראשון.מוכרים חצי, ומעלים את הסטופ של החצי השני למחיר הכניסה.
7. עלתה 10 סנט.גם לפני היעד, ברגע שהמחיר עלה 10 סנט מהכניסה, הסטופ עולה למחיר הכניסה.
8. חולשה.אם מופיע סימן חולשה, מוכרים הכול אם עוד לא מכרתם חצי, או את מה שנשאר אם כבר מכרתם.
9. יעד שני.ברמה העגולה הבאה אחרי היעד הראשון מוכרים עוד רבע, ואת הרבע האחרון משאירים, ומעלים את הסטופ שלו מתחת לכל רמה עגולה שנשברת.
10. נר מתחת לנר.הנר הראשון שיורד מתחת לשפל של הנר שלפניו. מוכרים את כל מה שנשאר. זו היציאה האחרונה.
11. המניה נעצרה בעלייה.מחזיקים, וכשהמסחר חוזר מוכרים חצי ממה שנשאר. משם ממשיכים לפי הרשימה. הכלל הזה יכול לחול בכל שלב של העסקה, כל עוד נשארו לכם מניות. הוא בסוף הרשימה כי כל כלל שמעליו, אם הוא מתקיים באותו רגע, קודם לו.

ועוד כלל אחד שעומד מעל הרשימה: כשמגיעה שעת הסיום שקבעתם לעצמכם בתוכנית, לא פותחים עסקאות חדשות, ועסקה פתוחה ממשיכה לצאת לפי הרשימה.

מה זה סימן חולשה

סימני חולשה מראים שהקונים מאבדים שליטה עוד לפני שהמחיר מגיע לסטופ:

• נר אדום גדול עם ווליום גבוה.
• הקו הכחול של MACD חוצה מתחת לקו הכתום.
• פתיל עליון ארוך, דוג׳י או כוכב נופל בשיא אחרי עלייה.
• ירידה מתחת ל-VWAP או מתחת לממוצע 9.
• נרות ירוקים שהולכים וקטנים, כלומר העלייה מתעייפת.
• רצף של עסקאות אדומות ברשימת העסקאות, או מוכר גדול ב-Level 2.

למה הסדר הזה

הכללים למעלה מגנים על החשבון: ההפסד היומי, הסטופ ועצירה בירידה. אחריהם באים כללים שמגנים על העסקה: מוכר ענק, היפוך חד ואין תזוזה. ורק בסוף באים הכללים שמנהלים רווח: חצי ביעד, סטופ לכניסה, יעד שני ונר מתחת לנר.

כלל "אין תזוזה" חשוב במיוחד. הכניסות בשיטה מבוססות על כוח. אם אחרי הטריגר המחיר לא זז, או שהנר הראשון אדום, הכוח שציפיתם לו לא הגיע. במקום לחכות לסטופ, יוצאים כמעט בלי הפסד ומחכים להזדמנות הבאה.

מכירת חצי ביעד הראשון נועלת חלק מהרווח, והעלאת הסטופ למחיר הכניסה אומרת שמהרגע הזה, העסקה כבר לא יכולה להפוך להפסד גדול, אלא אם יש קפיצה או עצירת מסחר. את הרבע האחרון משאירים לרוץ עד שמופיע נר מתחת לנר.

דוגמה

טעויות נפוצות

• להוריד את הסטופ "כדי לתת לה מקום".סטופ זז רק למעלה, אף פעם לא למטה. ולא מוסיפים מניות לעסקה שמפסידה.
• להפוך עסקה יומית להשקעה."אחזיק עד שהיא תחזור" הוא הימור בלי תוכנית.
• למכור הכול ביעד הראשון מפחד.התוכנית אומרת חצי. החצי השני מוגן בסטופ במחיר הכניסה.
• להתעלם מסימן חולשה "כי היא חזקה".הכללים לא שואלים מה אתם מרגישים לגבי המניה.

שאלות שעולות הרבה

שני כללי יציאה מתקיימים באותו רגע. איזה קובע? זה שגבוה יותר ברשימה. לכן הסדר חשוב. למשל, אם המניה נעצרה בירידה וגם הגיעה ליעד הראשון, פועלים לפי העצירה בירידה, ומוכרים כשהמסחר חוזר.

למה ההפסד היומי בראש הרשימה? כי הוא שומר על החשבון כולו, ולא רק על עסקה אחת. כשמגיעים אליו, יוצאים מכל מה שפתוח ומסיימים את היום, גם אם עסקה נראית טוב.

יצאתי במחיר הכניסה, והמניה המשיכה לעלות. טעיתי? לא. כלל היציאה עבד כמו שצריך. חלק מהעסקאות ימשיכו בלעדיכם, וזה המחיר של שמירה על החשבון. כותבים במחברת התרגול מה קרה, ובודקים אם הכניסה הייתה מוקדמת מדי.

הגיעה שעת הסיום שקבעתם, ויש עסקה פתוחה. מה עושים? לא נכנסים לעסקאות חדשות. העסקה הפתוחה ממשיכה לפי כללי היציאה, עד שאחד מהם מוציא אתכם.

כרטיס היציאות, בקצרה

בודקים מלמעלה למטה, והכלל הראשון שמתקיים קובע. את הסטופ מזיזים רק למעלה.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

השאלה החשובה ביותר במסחר היא כמה אתם מוכנים להפסיד אם אתם טועים. בשיעור הזה תקבעו סיכון קבוע לעסקה, תלמדו לחשב כמה מניות לקנות בעזרת המחשבון, ותכירו את בלמי היום, שעוצרים אתכם לפני שיום רע הופך לשבוע רע.

סיכון קבוע לכל עסקה

הסיכון לעסקה הוא הסכום בדולרים שתפסידו אם המחיר יגיע לסטופ. קובעים אותו מראש, כאחוז קטן מהחשבון. כלל מקובל בין סוחרים הוא לא יותר מ-1% מהחשבון בעסקה אחת. בשיטה מתחילים נמוך יותר, בערך 0.25% עד 0.5%. בחשבון של 7,000 דולר, 0.3% הם 21 דולר, ומעגלים ל-20 דולר לעסקה. אלה המספרים שמשמשים בכל הדוגמאות בקורס.

למה כל כך מעט? כי גם שיטה טובה עוברת רצפים של הפסדים. הנה מה שקורה אחרי עשרה הפסדים ברצף:

שימו לב לעמודה האחרונה. הפסד גדול דורש רווח גדול עוד יותר כדי לחזור. מי שמפסיד 40% צריך להרוויח 67% רק כדי להגיע לנקודת ההתחלה. סיכון קטן שומר אתכם במשחק מספיק זמן כדי ללמוד.

כמה מניות לקנות

הסיכון בדולרים קבוע, והכמות משתנה לפי המרחק לסטופ. לא מחליטים לפי תחושה. מחשבים:

החשבון בשלושה צעדים. קודם מחשבים את ההפסד למניה: מחיר הכניסה פחות הסטופ, ועוד החלקה צפויה. אחר כך מחלקים את הסיכון בדולרים בהפסד למניה, ומעגלים למטה. ובסוף בודקים שהעלות לא עוברת את תקרת הקנייה. אם היא עוברת, התקרה קובעת. בחשבון מזומן העלות גם לא יכולה לעבור את הכסף הזמין בחשבון.

למה צריך תקרת קנייה? כשהסטופ קרוב מאוד, החשבון יכול לתת כמות גדולה מאוד. סטופ של 3 סנט עם סיכון של 20 דולר נותן כמעט 700 מניות. אם המניה קופצת או נעצרת, הסטופ לא יתבצע במחיר שתכננתם, וההפסד יהיה גדול בהרבה. התקרה מגבילה את הנזק במקרים כאלה.

למה כל כך חשוב לשמור על הפסדים קטנים? כי החשבון לא חוזר באותו קצב שהוא יורד. מי שהפסיד 10% צריך להרוויח בערך 11% כדי לחזור לאותו סכום. מי שהפסיד 50% צריך להרוויח 100%, כלומר להכפיל את מה שנשאר.

בלמי היום

יום רע אחד יכול למחוק שבוע. הבלמים נקבעים לפני היום, ולא משנים אותם באמצע:

• הפסד יומי מקסימלי. בערך פי 3 מהסיכון לעסקה. בסיכון של 20 דולר, זה 60 דולר. הגעתם אליו? סוגרים את המחשב עד מחר.
• עסקה אחת ביום בחודשים הראשונים. גם אם היא הצליחה.
• שלוש עסקאות מפסידות ברצף. כשמותר יותר מעסקה אחת, שלושה הפסדים ברצף מסיימים את היום.
• חצי מהרווח חזר. אם הפסדתם בחזרה חצי מהרווח של היום, עוצרים ושומרים את מה שנשאר.
• בלי נקמה. אחרי הפסד לא מנסים להחזיר אותו מיד. עסקה שנולדה מכעס היא עסקה בלי כללים.

אם הברוקר שלכם מאפשר להגדיר הגבלת הפסד יומי שחוסמת פקודות חדשות, הגדירו אותה. אם לא, כתבו את המספר על פתק ליד המסך.

העלויות הנסתרות

בתוכנית הכול מדויק. במציאות כל עסקה עולה קצת בדרך: המרווח, ההחלקה בכניסה וביציאה, ועמלות. נגיד שתכננתם רווח של 29 דולר על 100 מניות. החלקה של 2 סנט בכניסה, 3 סנט ביציאה ועמלות של 2 דולר משאירות לכם 22 דולר. כמעט רבע הלך לעלויות. בצד ההפסד זה עובד הפוך. לכן מחשבים החלקה מראש, ורושמים את העלויות ביומן.

דוגמה

טעויות נפוצות

• להגדיל סיכון כשבטוחים.התחושה של ביטחון לא קשורה לתוצאה. הסיכון נשאר קבוע.
• להזיז את הסטופ כדי לקנות יותר.הסטופ נקבע לפי הגרף, והכמות נגזרת ממנו.
• לשכוח את ההחלקה.במניות מהירות היא חלק אמיתי מההפסד.
• "רק עוד אחת כדי לצאת באפס".זו נקמה בתחפושת.

שאלות שעולות הרבה

מה ההבדל בין הסיכון לעסקה לתקרת הקנייה? הסיכון הוא כמה תפסידו אם הסטופ נפגע. התקרה היא כמה כסף בסך הכול אתם שמים במניה אחת. שניהם נבדקים, והמספר הקטן מבין השניים קובע את הכמות.

למה דווקא 20 דולר לעסקה? זה הסיכון שהקורס משתמש בו בדוגמאות, בחשבון של 7,000 דולר. בשלב הלמידה סיכון קטן נותן לכם לטעות הרבה פעמים ועדיין להישאר עם חשבון. את המספר שלכם קובעים בתוכנית האישית.

המחשבון אומר לקנות יותר ממה שיש לי בחשבון. מה עושים? קונים כמה שהכסף מאפשר, והסיכון בפועל יהיה קטן יותר. אף פעם לא מרחיקים את הסטופ ולא לוקחים מינוף כדי להגיע לכמות של המחשבון.

למה ההחלקה נכנסת לחישוב? כי במניות מהירות הפקודה מתבצעת לפעמים כמה סנטים רחוק מהמחיר שתכננתם, בכניסה וגם ביציאה. כשהיא בחישוב מראש, ההפסד בפועל נשאר קרוב לסכום שקבעתם.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

כשפותחים חשבון אצל ברוקר, בוחרים בין חשבון מזומן לחשבון מרג׳ין. הבחירה קובעת באיזה כסף מותר לסחור, מה קורה אחרי כל מכירה, וכמה אפשר להפסיד. בשיעור הזה תלמדו את ההבדלים, מה זו סליקה, ומה השתנה ב-2026 בכלל האמריקאי על מסחר יומי.

חשבון מזומן וחשבון מרג׳ין

בחשבון מזומן קונים רק בכסף שיש בחשבון. אי אפשר ללוות, ולכן אי אפשר להפסיד יותר ממה שהפקדתם. בחשבון מרג׳ין אפשר ללוות מהברוקר, ולקנות ביותר כסף ממה שיש. לזה קוראים מינוף. המינוף מגדיל רווחים, אבל גם הפסדים, ויש עליו ריבית. כמעט תמיד, התשובה למתחילים היא חשבון מזומן.

סליקה: מתי הכסף חוזר

כשמוכרים מניה, הכסף לא נכנס לחשבון מיד. מאז מאי 2024 הסליקה בארה״ב לוקחת יום עסקים אחד אחרי העסקה. בעגה זה נקרא T+1. מי שמוכר ביום שני יכול לקנות בכסף הזה כבר באותו יום. אבל בחשבון מזומן, את מה שקניתם בכסף שעוד לא נסלק אסור למכור לפני שהכסף נסלק, ביום שלישי.

למה זה חשוב? כי אם קונים ומוכרים שוב באותו יום בכסף שעוד לא נסלק, עוברים על כללי חשבון המזומן, וזה עלול להוביל להגבלה על החשבון. בשיטה זה כמעט לא קורה, כי בחודשים הראשונים עושים לכל היותר עסקה אחת ביום, ובחשבון של 7,000 דולר יש הרבה יותר כסף מסולק מתקרת הקנייה.

מגבלת המסחר היומי, והשינוי של 2026

במשך שנים חלה בארה״ב מגבלה על מסחר יומי בחשבונות מרג׳ין קטנים. מי שעשה הרבה עסקאות יומיות בחשבון של פחות מ-25,000 דולר סווג כסוחר יומי שיטתי (Pattern Day Trader), והחשבון שלו הוגבל.

באפריל 2026 אישרה רשות ניירות הערך האמריקאית שינוי של FINRA, הגוף שמפקח על הברוקרים, שמבטל את המגבלה הזאת ואת דרישת 25,000 הדולר, ומחליף אותן בדרישות מרג׳ין אחרות. השינוי נכנס לתוקף ביוני 2026, אבל ברוקרים רשאים ליישם אותו בהדרגה עד אוקטובר 2027. לכן ייתכן שהברוקר שלכם עדיין עובד לפי הכללים הישנים. בדקו אצלו מה חל על החשבון שלכם היום, כי הרבה מאמרים ברשת עדיין מתארים את המצב הקודם. בחשבון מזומן המגבלה הזאת לא חלה בכל מקרה.

מינוף ושורט: עוד לא

גם אם הברוקר מאפשר מינוף, בשלב הלמידה לא משתמשים בו. מינוף זמין מפתה להשתמש בו, והוא מגדיל כל טעות. גם מכירה בשורט, כלומר הימור על ירידה, לא נמצאת בשיטה. השיטה עוסקת רק בקנייה של מניות שעולות. אם אי פעם תשקלו מינוף, עשו את זה רק אחרי תקופה ארוכה של עמידה בכללים בחשבון מזומן.

מסים ודיווח

רווח ממסחר במניות חייב במס בישראל, ויש כללים לגבי דיווח, קיזוז הפסדים ומטבע חוץ. הקורס לא נכנס לזה. לפני שמתחילים לסחור בכסף אמיתי, דברו עם רואה חשבון, ושמרו את כל הדוחות שהברוקר שולח.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לפתוח חשבון מרג׳ין ליתר ביטחון.מתחילים לא צריכים מינוף.
• לקנות בכסף שעוד לא נסלק ולמכור לפני שהוא נסלק.בחשבון מזומן זו הפרה שעלולה להגביל את החשבון.
• לסמוך על מידע ישן על מגבלת המסחר היומי.הכללים השתנו ב-2026. המקור הנכון הוא הברוקר שלכם.
• להשאיר את המסים לסוף השנה.שמרו דוחות מההתחלה, ודברו עם רואה חשבון לפני הכסף האמיתי.

שאלות שעולות הרבה

חשבון מזומן או מרג׳ין בהתחלה? חשבון מזומן. סוחרים רק בכסף שיש, וההפסד לא יכול לעבור את מה שבחשבון. אם תרצו מרג׳ין בהמשך, זו החלטה לתוכנית האישית, אחרי תקופה ארוכה של תרגול.

מה קורה אם קונים בכסף שעוד לא נסלק? בחשבון מזומן, מי שקונה בכסף שלא נסלק ומוכר לפני שהוא נסלק עלול לקבל הפרה מהברוקר (Good Faith Violation). כמה הפרות כאלה בזמן קצר יכולות להגביל את החשבון לתקופה. הכללים המדויקים משתנים בין ברוקרים, אז קוראים את התנאים אצלכם.

צריך לדווח על רווחים ממסחר? כן. בישראל רווח ממסחר בניירות ערך חייב במס, והפסדים יכולים לקזז רווחים. מי שסוחר הרבה עלול להיחשב עוסק, ואז המס שונה. לכן מדברים עם רואה חשבון לפני כסף אמיתי.

כמה כסף צריך כדי להתחיל? לתרגול, אפס. לכסף אמיתי, רק סכום שאתם יכולים להפסיד בלי שזה ישפיע על החיים שלכם. הדוגמאות בקורס משתמשות ב-7,000 דולר, אבל הכללים עובדים גם בסכום קטן יותר, כי הסיכון לעסקה הוא אחוז מהחשבון.

אפשר לסחור דרך ברוקר ישראלי? אפשר, אבל בדקו עמלות על מניות אמריקאיות, מהירות ביצוע, ואם הפלטפורמה מאפשרת קיצורי מקלדת ותקרת פקודה. אצל רבים מהם זה לא מתאים למסחר יומי.

תרגיל

בדיקה עצמית

רוב הטעויות במסחר הן לא טעויות של ידע. אתם יודעים את הכללים, ובכל זאת בלחץ של הרגע עושים משהו אחר. בשיעור הזה תכירו את המלכודות של הראש, ותלמדו שני כלים שעוזרים לצאת מהן: יומן מסחר, וסקירה שבועית שהופכת את היומן לשיפור.

ארבע מלכודות

• פחד לפספס. מניה רצה בלעדיכם, ונדמה שזו ההזדמנות של החודש. נכנסים באמצע ריצה, בלי מנוחה ובלי סטופ הגיוני. זו בדיוק הרדיפה שהכללים אוסרים.
• נקמה. אחרי הפסד מרגישים צורך להחזיר מיד. העסקה הבאה נעשית מהר מדי, עם פחות בדיקות, ולפעמים עם יותר מניות.
• מסחר יתר. יושבים מול המסך הרבה אחרי שעת הסיום שקבעתם, "רק לראות", ומוצאים סיבות להיכנס. משעמם, אז לוחצים.
• תקווה. המחיר יורד לסטופ, ובמקום לצאת מזיזים את הסטופ למטה, "כי עוד רגע זה יחזור".

למה זה קורה? המוח שלנו שונא הפסדים יותר ממה שהוא אוהב רווחים. הפסד של 20 דולר מרגיש גרוע יותר מכמה שרווח של 20 דולר מרגיש טוב. בגלל זה קשה לצאת בהפסד קטן, וקל לנסות "לתקן".

איך מתמודדים

בעזרת הרגלים קבועים. הסטופ נשלח יחד עם הכניסה, כך שלא צריך להחליט לצאת ברגע הלחץ. בלמי היום סוגרים את המחשב לפני שהרגש משתלט. שעת הסיום שקבעתם מגבילה את הזמן מול המסך. והיומן מראה לכם, בכתב, מתי הרגש ניצח.

שאלה אחת לפני כל לחיצה עוזרת מאוד: האם הייתם נכנסים לעסקה הזאת גם אם העסקה הקודמת שלכם הייתה מרוויחה? אם התשובה היא לא, זו נקמה. ואם אתם מרגישים שחייבים להיכנס עכשיו, אחרת תפספסו, זה פחד לפספס.

יש גם סימנים גופניים שכדאי להכיר: לב שדופק מהר, ידיים מזיעות, ראייה צרה שרואה רק את המניה, כעס. כשאתם מרגישים אותם, סוגרים את המחשב עד מחר. וגם בימים שבהם אתם עייפים, חולים או טרודים, מוותרים או מקטינים מאוד את הסיכון.

יומן מסחר

מי שלא כותב, לא לומד. אחרי כל יום מסחר ממלאים שורה ביומן, גם בימים בלי עסקה. אחרי חודש, היומן יגיד לכם יותר על המסחר שלכם מכל קורס. גיליון אלקטרוני פשוט מספיק. העמודות החשובות:

• העסקה. תאריך, מניה, סוג הכניסה, מחיר כניסה, סטופ, יעד, יציאה, כמות ותוצאה בדולרים.
• העלויות. מחיר מתוכנן מול מחיר בפועל, ועמלה.
• המשמעת. עמדתי בכל הכללים? כן או לא. ואם לא, איזה כלל נשבר.
• הראש. מה הרגשתי לפני הלחיצה, במילה אחת.
• צילום מסך. של גרף הדקה ברגע הכניסה וברגע היציאה. בעוד חודש לא תזכרו איך זה נראה.

תבנית יומן מוכנה

אפשר להוריד את התבנית כקובץ שנפתח ב-Excel או ב-Google Sheets, או להדפיס דף יומן ולמלא ביד. בקובץ יש את כל העמודות שלמעלה, ושורה לדוגמה של יום בלי עסקה.

הורדת תבנית היומן (CSV) הדפסת דף יומן

ימים בלי עסקה נרשמים גם הם. "לא נכנסתי, כי אף מניה לא עברה את התנאים" היא שורה חשובה, כי היא מראה שעמדתם בשיטה. וכותבים מיד כשהיום נגמר, לא "אחר כך". אחרי שעה כבר לא זוכרים למה נכנסתם.

הסקירה השבועית

היומן אוסף נתונים, והסקירה השבועית הופכת אותם לשיפור. חצי שעה בסוף כל שבוע, עם היומן וצילומי המסך:

1. מספרים.כמה ימי מסחר, כמה עסקאות, כמה ימים בלי עסקה, כמה הגיעו ליעד, כמה לסטופ, וכמה יצאו בגלל "אין תזוזה".
2. משמעת.באחוזים, בכמה עסקאות עמדתם בכל הכללים. זה המספר הכי חשוב בשבוע.
3. צילומים.עוברים על הצילום של כל עסקה. האם הכניסה באמת הייתה אחת מנקודות הכניסה? האם היציאה הייתה לפי הכלל?
4. דפוס אחד.מחפשים דבר אחד שחוזר: טעות, מצב רוח, סוג כניסה שלא מתאים לכם.
5. שינוי אחד.בוחרים הרגל אחד לשפר בשבוע הבא, וכותבים אותו בראש היומן.

מה לא עושים בסקירה? לא משנים את כללי השיטה בגלל שבוע אחד. בשבוע יש מעט מדי עסקאות כדי לדעת אם כלל עובד. משנים הרגלים, למשל לשלוח את הסטופ מהר יותר, ולא את הכללים עצמם.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לחשוב שלי זה לא יקרה.זה קורה לכל סוחר. ההבדל הוא אם יש מערכת שעוצרת את זה.
• לרשום רק עסקאות מוצלחות.הטעויות מלמדות הכי הרבה.
• יומן מסובך מדי.יומן עם שלושים עמודות לא ימולא. עדיף פשוט ועקבי.
• חמישה שינויים בבת אחת.אי אפשר לדעת מה עזר. שינוי אחד בכל שבוע.

שאלות שעולות הרבה

מה כותבים בסקירה השבועית? כמה עסקאות עמדו בכל הכללים, ומה הטעות שחזרה הכי הרבה. בוחרים דבר אחד לשפר בשבוע הבא, ולא יותר.

כמה זמן לוקח למלא את היומן? כמה דקות לעסקה, אם ממלאים מיד אחריה. מי שמשאיר את זה לסוף השבוע שוכח מה הרגיש ומה ראה בגרף. צילום מסך של הגרף ברגע הכניסה חוסך הרבה כתיבה.

הפסדתי שלוש עסקאות ברצף. להמשיך? בודקים קודם את הבלמים בתוכנית שלכם. אם הגעתם להפסד היומי המקסימלי, היום נגמר. אם לא, קמים מהמסך לכמה דקות ובודקים אם שלוש הכניסות עמדו בכל הכללים. אם לא, עוצרים להיום.

מה עושים אחרי יום מצוין? אותו דבר כמו אחרי כל יום. ממלאים יומן, ולא מגדילים את הסיכון למחרת. אחרי יום טוב קל להרגיש שאי אפשר לטעות, ושם מתחילות הטעויות הגדולות.

תרגיל

בדיקה עצמית

זה השיעור האחרון, והוא מחבר הכול לתוכנית אחת שלכם. תחליטו מתי אתם סוחרים, תבנו תוכנית תרגול, ותכירו את התנאים המדויקים שבהם מותר לעבור לכסף אמיתי. בסוף השיעור יש כרטיס שולחן שמסכם את כל הקורס בעמוד אחד.

הזמנים שלכם

אין בשיטה שעות מסחר מומלצות. אתם מחליטים מתי מתחילים את היום ומתי מסיימים, לפי העבודה, המשפחה והאנרגיה שלכם. מה שחשוב הוא שההחלטה נכתבת מראש, ושמכבדים אותה.

• שעת התחלה. הרגע שבו אתם פנויים באמת, בלי הפרעות. לפני שמתחילים, כבר סיימתם להתכונן: הסיכון לעסקה, ההפסד היומי, הפלטפורמה מחוברת, והסורק רץ.
• שעת סיום. אחריה לא פותחים עסקאות חדשות. עסקה שכבר פתוחה יוצאת לפי כללי היציאה.
• ימים שבהם לא סוחרים. עייפים, חולים, בדרכים, או אחרי אירוע רגשי גדול? מוותרים על היום. זה לא כישלון, זה חלק מהשיטה.

לידיעה כללית בלבד: בבורסה בארה״ב יש מסחר מוקדם לפני הפתיחה הרשמית, מסחר רגיל, ומסחר מאוחר אחרי הסגירה. במסחר המוקדם והמאוחר יש פחות קונים ומוכרים, והמרווחים רחבים יותר. מתי אתם סוחרים, זו החלטה שלכם.

התוכנית האישית, בעמוד אחד

כתבו את הדברים האלה על דף אחד, ושימו אותו ליד המסך:

1. שעת התחלה ושעת סיום.מתי אתם פנויים, ומתי אתם מפסיקים לפתוח עסקאות חדשות.
2. סכום החשבון והסיכון לעסקה.למשל 7,000 דולר ו-20 דולר.
3. ההפסד היומי המקסימלי.בערך פי 3 מהסיכון לעסקה.
4. כמה עסקאות ביום.בחודשים הראשונים, אחת.
5. שלושת הדברים שאתם הכי צריכים לזכור.למשל "לא רודפים", "הסטופ עם הכניסה", "שעת סיום היא שעת סיום".

תוכנית התרגול

1. לפחות 20 ימי מסחר בחשבון תרגול.אותה שגרה, אותם כללים, כולל ימים שבהם לא נכנסתם.
2. יומן בכל יום, וסקירה בכל שבוע.כמו שלמדנו בשיעור הקודם.
3. בודקים את תנאי המעבר.רק כשכולם מתקיימים, עוברים לשלב הבא.

תנאי המעבר לכסף אמיתי

• משמעת. עמדתם בכל הכללים ב-90% מהעסקאות לפחות.
• בלמים. אף פעם לא חרגתם מההפסד היומי המקסימלי.
• תוצאה. בסך הכול, התרגול לא הסתיים בהפסד, אחרי שהוספתם עמלות והחלקה. אם הוא בהפסד, לא עוברים. חוזרים ליומן ומחפשים למה.
• התחלה קטנה. בכסף אמיתי מתחילים בסיכון קטן מזה שבתרגול, למשל חצי, ומגדילים רק אחרי חודש נוסף של משמעת.

למה דווקא כך? בחשבון תרגול אין פחד, ולכן קל לעמוד בכללים. אם לא עומדים בהם גם שם, בכסף אמיתי זה יהיה קשה הרבה יותר. והמעבר לכסף אמיתי מוסיף לחץ, שמשנה התנהגות. סיכון קטן מאפשר לגלות את זה בזול. ואם לא עומדים בתנאים, ממשיכים לתרגל. אין מגבלת זמן. יש גם מי שמגלים בשלב הזה שמסחר יומי לא מתאים להם, וזו מסקנה לגיטימית לגמרי.

כרטיס השולחן

כל כללי השיטה בעמוד אחד, להדפסה ולתלייה ליד המסך.

הדפסת הכרטיס

יום תרגול אחד, מההתחלה עד הסוף

כך נראה יום תרגול שלם לפי הסדר של הקורס, בחשבון התרגול. המניות והמספרים מומצאים, והם מראים את סדר הפעולות.

1. הכנה.לפני הזמן שבחרתם לסחור: פותחים את מסך העבודה משיעור 2.1, בודקים שהסורק רץ ושהמחשבון פתוח, ומזכירים לעצמכם את הבלמים: הפסד יומי של 30 דולר בחשבון התרגול, סיכון של 10 דולר לעסקה, עסקה אחת ביום.
2. הסורק.הסורק מראה את VLTR: 6.40 דולר, עלייה של 34%, ווליום יחסי פי 12.
3. חמשת התנאים.מחיר בין 2 ל-20, כן. עלייה מעל 10%, כן. ווליום יחסי מעל פי 5, כן. חדשות מהיום: החברה פרסמה תוצאות של ניסוי, כן. 9 מיליון מניות צפות, פחות מ-20 מיליון, כן. אין הודעה על הנפקה.
4. הגרף היומי.מעבירים את גרף 5 הדקות ליומי. השיא הקרוב מעל המחיר הוא 7.50, כלומר יש מקום לזוז. ממוצע 200 היומי נמוך בהרבה מהמחיר.
5. מחכים לתבנית.לא קונים את העלייה עצמה. בגרף הדקה מגיעה מנוחה של שלושה נרות אדומים קטנים עם ווליום נמוך. המחיר מעל VWAP ופחות מ-8% מעליו, ה-MACD פתוח, והמרווח 2 סנט.
6. המחשבון.כניסה 6.52, סנט מעל השיא של הנר האחרון במנוחה, 6.51. סטופ 6.38, סנט מתחת לשפל המנוחה, כלומר סיכון של 14 סנט. שיא היום, 6.60, קרוב מדי. הדולר העגול 7.00 רחוק 48 סנט, יותר מפי 2, ולכן הוא היעד הראשון. עם החלקה של 2 סנט, ההפסד למניה הוא 16 סנט, ו-10 דולר חלקי 0.16 זה 62 מניות.
7. הכניסה.נר עובר את 6.51. קונים 62 מניות בפקודה עם מחיר גבול (Limit), כמו בשיעור 1.5, והסטופ נשלח יחד עם הכניסה.
8. היציאות.תוך פחות מדקה המחיר מגיע ל-6.62, 10 סנט מעל הכניסה, ומעלים את הסטופ למחיר הכניסה. אחר כך הוא מגיע ל-6.98, קצת לפני 7.00. מוכרים חצי, 31 מניות. השאר יוצא בנר הראשון שיורד מתחת לשפל של הנר שלפניו, ב-6.91.
9. הבלמים.עסקה אחת ביום בתחילת הדרך, ולכן היום נגמר. גם אם מניה אחרת מופיעה עכשיו בסורק, לא נכנסים.
10. היומן.ממלאים שורה בתבנית היומן משיעור 5.3: המניה, סוג הכניסה, כניסה, סטופ, יעד, יציאות, כמות, תוצאה, עמלות, האם עמדתם בכל הכללים, מה הרגשתם, ושני צילומי מסך.

דוגמה

טעויות נפוצות

• לעבור כי הרווחתי בתרגול.תוצאה בלי משמעת היא מזל. המשמעת היא התנאי הראשון.
• להתחיל בכסף אמיתי באותו סיכון כמו בתרגול.הלחץ החדש מצדיק סיכון קטן יותר.
• להזיז את שעת הסיום באמצע היום."עוד קצת" היא הדרך הקצרה למסחר יתר.
• לקצר את התרגול כי השוק זז עכשיו.השוק יזוז גם בעוד חודש.

שאלות שעולות הרבה

מתי יודעים שמוכנים לכסף אמיתי? כשעומדים בתנאי המעבר שכתבתם בתוכנית, לאורך תקופה, ולא אחרי שבוע טוב אחד. ואם אחרי המעבר התוצאות נשברות, חוזרים לתרגול בלי בושה.

איך בוחרים שעות? לפי החיים שלכם. בוחרים זמן שבו אתם פנויים לגמרי, בלי עבודה או ילדים ברקע, והשוק פתוח ויש תנועה במניות. כותבים בתוכנית שעת התחלה ושעת סיום. אחרי שעת הסיום לא נכנסים לעסקאות חדשות.

אפשר לשנות את התוכנית? כן, אבל לא באמצע יום מסחר. משנים רק בסקירה השבועית, אחרי שבדקתם ביומן מה עבד, ורושמים את השינוי ואת הסיבה.

תרגול: מה הייתם עושים?

בחרו תשובה. אם טעיתם, נסו שוב.

תרגיל

בדיקה עצמית

כל המונחים מהקורס במקום אחד, בשפה פשוטה. חזרו לכאן כל פעם שמילה לא ברורה.